הסתגלות לגן- דחוף

שלום רב, בני בן שנה ותשעה חודשים. עד היום נמצא איתי בבית. בעוד יומיים הוא אמור להיכנס למעון המונה 10 ילדים(הגננת היא אימא של מכרה) ואילו בספטמבר השנה ייכנס לגן אחר המונה 30 ילדים. הסיבה שרשמתי אותו לגן הנוכחי, גן ה"מעבר", הוא על מנת לתת לילד "נחיתה רכה" עם מספר ילדים קטן וגננת שתתן לו יחס יותר אישי ,לעומת מה שיצפה לו בספטמבר. למעשה שכל ההתנהלות של גנים תהיה לו מוכרת יותר. השאלה שלי היא האם אני לא עושה לילד עוול בגין המעבר לגן אחר בהמשך או שמא מקלה עליו את הקליטה בגן העתידי. כמו כן, הגננת של הגן הנוכחי טוענת שאפילו מהיום הראשון ניתן להשאירו לבד למשך זמן קצר ולמחרת יותר וכד'. לי נראה שזה מאוד מוקדם להשאירו ביום הראשון ולו לשעה אחת. אני מרגישה שאני משתגעת מרוב דאגה היות ואינני יודעת מה הנכון לעשות, איך הסתגלות אמורה להיות ובכלל האם אני טועה בהכנסה לגן כעת?? האם עלול להיגרם לילד נזק עתידי שיתפרש בחוסר אמון באנשים? אודה לתגובתך, ליאור

שלום ליאור, באופן אישי, איני מחבבת את המסגרות ה"קטנות והחמות", המתיימרות להעניק "חום ואהבה" או "נחיתה רכה" כפי שקראת לה. גן ילדים הוא מסגרת חינוכית, שאמורה לתת מענה מותאם ומוקפד לצרכי הילדים. לפעמים, במסגרת קטנה, גננת אחת בלבד אמורה לשאת לבדה באחריות למספר ילדים, והיכולת שלה לתמרן בהצלחה מבלי לקפח אף פעוט - מוגבלת מאד. בעיני, מרגע שמתקבלת ההחלטה על העברת הילד למסגרת גן, יש לעשות הכל כדי למצוא מסגרת מקצועית, הנמצאת בפיקוח, ועומדת בסטנדרטים הקפדניים של משרד הבריאות ומשרד החינוך. ההסתגלות לגן הראשון כמעט תמיד כרוכה בסוג של משבר קליטה זמני, אך רוב הילדים עומדים בו בהצלחה, ללא כל נזק לבריאותם הנפשית. לכן, לדעתי, אם מטרת הגן הקטן היא להכינו לגן של ספטמבר - ממש אפשר לוותר. תהני מהחודשים שנותרו לכם לבלות יחד, ורשמי אותו לגן המיועד מתוך שלמות ואמון בכוחותיו ובבשלותו. בהצלחה ליאת