שוב משחקי מחשב

הי ליאת התייעצתי איתך לגבי משחקי מחשב (הצלחות וכשלונות)של בתי הבכורה בת החמש וחצי ואמרת לי להגיד לילדה שאני סומכת עליה שתצליח במשחק היא בראמת מנסה או שנמאס לה מנמשחק ועוברת למשחק אחר הבעיה האחרת שכל יום באה אליה חברה אחרת והן משחקות באייפד (משחקי מחשב) והילדה שלי תמיד מוותרת ונותנת את האייפד לחברה לפעמים היא מבקשת שיתוף פעולה והחבקרה כמובן לא רוצה למרות שהאייפד לא שלה אתמול התארחה חברה והסברתי להם שאפשר לעשות תור תור החברה כמובן לא שיתפה פעולה והילדה שלי באה אלי אמרתי לה שאם הן לא מסתדרות אני אקח את האייפד וכך עשיתי האמת אני מרגישה שזה לא נכון לעשות מה כן לעשות??????????אחרי שהחברה הלכה הסברתי לילדה שלי שאם לא משתפים אותה במשחקי מחשב שלה היא יכולה להגיד שזה לא חברי ולקחת את האייפד האם זה נכון אני משתדלת לא להתערב ונראה לי שההסברים רק מורים אןתה????????? למה הילדה שלי תמיד מוותרת על הכל זה האייפד שלה(זה אייפד לילדים) לא של החברה היא בכלל נוטה לוותר על הכל בדינמיקה בין חברים בגן אומרים לי שהיא עומדת על שלה ובבית היא לא מוותרת לאחותה ואני גם לא מבקשת שתוותר למה זה ????????????????????????????.... אולי עדיף לחזור למשקי חצר של פעם תודה ליאת

שלום רוז, כל דור והמשחקים שלו. עקרונית, השיבה למשחקי החצר של פעם לא אמורה לשנות מאפייני אישיות ונטיות וויתור/אסרטיביות אצל הילדים. אני בדעה שיש להניח לילדים לנהל את חיי החברה שלהם בדרכם, ללא התערבות (או בהתערבות מינימלית). אייפד הוא מכשיר אטרקטיבי למדי, ואפשר להבין (אולי) ילדה שבאה להתארח ורוצה להתנסות בו. אחרי הכל, לא לכולם יש עדיין אייפד, ולילדים בגיל חמש וחצי עדיין קשה להתאפק מול גירוי כזה. אני מציעה להקדים תרופה למכה, וכשבתך מארחת חברות, כדאי להרחיק משחקים שמלכתחילה אינם מתאימים למשחק חברתי. המחשב או האייפון/אייפד בהחלט יכולים לענות להגדרה "ידידו הטוב של האדם", אך לא בטוח שזה נכון בהקשרים חברתיים. די פשוט, לא? ולשאלתך השניה - הבת שלך כנראה יודעת איפה נכון או לא נכון (אפשר או אי-אפשר; כדאי או לא כדאי) לוותר או לעמוד על שלה. אישית, יש לי חיבה לילדים הוותרניים והנדיבים, שהופכים את העולם שלנו לקצת פחות אלים וכוחני, ויותר נעים והרמוני. לא נראה לי אסון גדול כל כך... בברכה ליאת

והלא מוותרים זה מה שמלמדים אותנו לא????????? אני אוהבת אותה כמו שהיא