ילד כמעט בן 3, שינת לילה

שלום, מעט הלילות שישן שינה רציפה. אף פעם לא נעזר במוצץ או בחפץ כלשהו לשם הרגעה. ראינו חשיבות לתת לו באופן עקבי מענה לבכי שלו שהיה תינוק ובכל שלבי התפתחותו השונים. הוא ישן במיטתו , מכיר ומבין את שיגרת טרום שינה. כילד חייכן ,עירני ועומד על שלו. הקושי הוא בלילה. יקיצות של בכי וצווחות. אין דרך לתקשר איתו. הוא רוצה שהכרית תהיה בצורה הזו ולשכב ככה ,ואמא-אמא או אבא-אבא. הכל מתנהל בבכי ורצון שלנו לחזור לישון. זה לא מסתדר. גם הסברים מילוליים לפני השינה: שבלילה ישנים ,יש חושך, אמא ואבא גם ישנים נבוא ללטף ותחזור לישון. לא עוזרים. אנחנו מותשים!! יש לילות שאני מרגישה שיש לו צורך פסיכולוגי לראות אותנו בלילה. (וגם לבדוק גבולות) לעיתים אני מרגישה שזו סוג של הרגל שקשה לכולנו להתנתק ממנו. מה כדאי לעשות?? תודה

שלום תומר, לא ציינת איך נפתרת הדרמה הלילית בסופו של דבר, ומהו ההרגל ממנו קשה לכולכם להינתק. בכל מקרה, הכלל המנחה הוא שבלילה יש להמעיט ככל האפשר באינטראקציה, ולגשת לילד במינימום דיבור ומינימום מגע. היקיצות הצווחניות שכיחות מאד בגיל זה, של הצפה בפחדים, ולכן אחת הדרכים להתמודד עם זה במינימום נזק, זה להכין מזרון בחדרו של הילד, ולישון לצידו למשך מס' לילות. כשהוא מתעורר, אפשר להישאר זמינים ומרגיעים בנוכחותכם הקרובה לצד מיטתו, וגם לשמור על שעות שינה סבירות. הציפייה היא שלאחר מס' לילות כאלה היקיצות יתמעטו או יתקצרו משמעותית. לאחר שיצליח לישון כמה לילות שלמים, תוכלו לחזור לשגרה. זה לא קל, ולכן נדרש לעיתים סיועו של גורם מקצועי - פסיכולוג ילדים או מנחת הורים. בברכה ליאת