פעילות מינית

ה "ילד" כבר בן 16. הכחשתי במודע כל עימות ואימות מחשבתי עם האפשרות שהוא פעיל מינית. אז פתאום לראות אותו עם סימני מציצה על הצוואר... מצאתי את עצמי בטווח רגשות שכלל גועל("ילד מניאק - מין לשם סקס ולא מתוך קשר..."), קנאה ("איבדתי את הילד", "איך אנחנו שאנו כה קרובים לא ידעתי מכך"), מבוכה("להתעלם?- להתייחס?"). מה השאלה? איך אני עוברת איתו את השלב הזה ככה שאני משמרת משהו מהתחושה שהוא עדין הבן הקטן שלי ולא מעבירה לו כמובן את כל הרגשות השליליים האלה.

שלום רב, לא קל להתעורר בוקר אחד, ולגלות שהילד הקטן שלנו הפך לגבר, ויותר מכך, ליצור מיני עם עולם שלם של חוויות והתנסויות שאין לנו דריסת רגל בהן. כל הרגשות שאת מתארת אכן יכולים להציף בתקופה כזו, ולצידם ממשיכים להתקיים בנו גם הרגשות האחרים, של אהבה, דאגה ואכפתיות כלפי ה"בן הקטן שלנו". היכולת להכיל רגשות סותרים היא מטלה פסיכולוגית חשובה בכל גיל, ולמרות שאינה קלה כלל וכלל - היא אפשרית ומתבקשת. אני מציעה להימנע כרגע מתגובה, ולנסות להתרגל בהדרגה לרעיון שהבן שלך (כבר לא "הילד") עושה צעדים ראשונים בזירה הבינאישית והאינטימית. אני רוצה להאמין שהשהות שתאפשרי לעצמך, תביא עמה בסופו של דבר גם שמחה, התרגשות ופרגון על כך שהברווזון הפך ברבור, ויש מי שאוהב אותו בלהט כה רב. בשמחות ליאת