התמודדות עם ילד.....

היתה לנו כלבה שהיוותה חלק מאוד עיקרי מאורח חיינו לצערנו היא נידרסה כאשר הילד שלי חצה את הכביש והיא רצה אחריו. הילד היה עד לכל הסיטואציה וגם הבית לקח את זה קשה. הילד חוזר על זה שזה אשמתו קשה לו לישון והוא בוכה המון. כיצד אפשר להרגיע אותו ולהתמודד איתו? מצפה לתשובה בהקדם. תודה.

שלום שמרית, ראשית, קבלי את השתתפותי בצערכם. לאבד כלב אהוב זו חוויה קשה, וכמעט תמיד (במקרה של אסון דריסה) נלווית לה גם תחושת אשם. בעיני, אין טעם להגיד לילד שאינו אשם, גם כי ככה הוא מרגיש כרגע, וגם כי הוא באמת היה מעורב באירוע, גם אם לא במתכוון. אפשר, אם כבר, לחלוק איתו בנטל האשמה, ולהגיד משהו על כך שזו אחריות משותפת לכולכם: אפשרנו לה להיות בחוץ, אפשרנו לה להסתובב בחוץ ללא רצועה, לא לימדנו אותה להיזהר בכביש, ולא אילפנו אותה מספיק. יש גם את הנהג שנסע מהר ולא שם לב מספיק, וגם הוא יכול לשאת בחלק מהאחריות לאסון. נדמה לי שכך - כשכולכם באותה סירה - לפחות חלק מהמשא הכבד יירד מכתפיו, וההתמודדות תהיה אפשרית יותר. אני מציעה לאפשר לו (ולכולכם) להשלים את תהליך האבל והפרידה, גם אם הוא כרוך בבכי ומספר לילות קשים. כשתרגישו מוכנים, קחו כלב חדש, שיחזיר את השמחה הביתה. איתכם ליאת