בן שנה שלא מוכן לעבור לחדר משלו

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

30/01/2012 | 16:24 | מאת: נטע-לי

בני בן השנה עד היום היה ישן במיטה שלו אשר ממוקמת בחדר ההורים .הוא נירדם כאשר אני או בעלי נמצאים בחדר אך לא יוצרים איתו קשר עין או מגע עצם הנוכחות שלנו בחדר עוזרת לו להירדם,לילד יש סדר יום מסודר והוא כל יום הולך לישון בשבע וחצי -תהליך ההירדמות לוקח בסביבות הרבע שעה באמצע הלילה הוא מתעורר מספר פעמים בסביבות שש פעמים בוכה קצת רואה שאנחנו בחדר וחוזר לישון לפעמים אני צריכה לקום למיטה ולהרגיע אותו כדי שיחזור לישון ולכן החלטתי שהגיע הזמן שיעבור לחדר שלו .הבעיה החלה כאשר ניסינו להעביר את המיטה לחדר שלו הילד פשוט לא מוכן לישון הוא מתעורר 30 פעמים בלילה וגם אם אנחנו מצאים בחדר איתו ומחכים שהוא יירדם הוא לא עוצם את העיניים כי הוא יודע שברגע שהוא יירדם אנחנו נצא מהחדר .בבקשההה עזרה אנו לא יודעים מה לעשות הילד פשוט לא מפסיק לבכות ומפחד ללכת לישון אנחנו כבר גמורים וכבר יומיים שלא הלכתי לעבודה בגלל תשישות

לקריאה נוספת והעמקה
31/01/2012 | 17:10 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום נטע-לי, ההחלטה להעביר את התינוק לחדר משלו טובה בעיני, גם אם היא כרוכה במחירים זמניים של מחאה ותשישות. לטובת ההורים האחרים אציין שבעיני עדיף לעשות זאת הרבה קודם, ולבסס הרגלי שינה טובים כבר בחודשי החיים הראשונים. כרגע, אתם באמת בשיאה של הדרמה, ואני מניחה שהכל יירגע כשהתינוק שלכם יבין שהחדר שלכם אינו אופציה יותר (נא לדאוג שכך יהיה :-)). כדי להתגבר על התשישות, תוכלי לדאוג למזרון בחדר שלו, ולהסכים להקריב מס' לילות לצידו כדי לעזור לו לחזור לשינה רציפה. זה אמנם מסורבל קצת ולא נוח, אבל לפעמים זה הפיתרון הכי מהיר והכי יעיל. הדבר הכי חשוב כרגע זה לא להישבר ולא להכניסו למיטתכם, גם לא כפיתרון של ייאוש חד פעמי. זכרי שאח"כ זה קשה שבעתיים להרגילו למיטה שלו. שולחת לך כוחות, עידוד ויכולת התמדה, ומקווה שיהיה מהיר. את מוזמנת לדווח איך הולך. ליל מנוחה ובהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים