כשהוא מתעצבן הוא לא רואה בעיניים...

הי ליאת!!! קודם כל התגעגעתי...נפגשנו מס' פעמים ועזרת לי מאוד אני פונה אלייך בעניין בני הצעיר בן ה 5 בשנה שעברה היו המון בעיות בגן לאורך כל השנה ונפגשנו בעניין מס' פעמים , בתחילת השנה היינו אמורות להיפגש יחד איתו אך אז התחלתי להרגיש שמתחיל שינוי לטובה שנובע לדעתי משינוי גן (מטרום חובה לחובה) ובעקבות כך שינוי הצוות) הגישה של הצוות הנוכחי אליו מאוד נכונה לו , מצד אחד מאוד רכה ונעימה ומחבקת ומצד שני לא מוותרים לו וכל הזמן שומרים על הגבולות (והוא צריך גבולות כל הזמן) להבדיל מהשנה שעברה אני מקבלת רוב הזמן פידבקים מהגננת שהיא מאוד מרוצה ממנו , שהוא מדהים , ועוד מחמאות שגרמו לי המון התרגשות אחרי השנה הקשה, העניין הוא שעדיין מדי פעם כאשר הוא כועס על משהו , אם מעירים לו או כועסים עליו (גם בבית וגם בגן) הוא "שובר את הכלים" מדבר לא יפה , זורק חפצים, ולעיתיםפ קרובות אף מכה למרות שלרוב מדובר באנשים מבוגרים שעומדים מול , אם זה הסייעת בגן ואם אלו בני משפחה, גם בשיחה שאנו עושים אחרי שקורה מקרה מהסוג הזה הוא עדיין מגיב בכעס וכביכול לא מצטער על מה שעשה כלל או שמפנים שאסור לו לנהוג כך ובעיקר לא למבוגרים ממנו . אני יודעת שמדובר כניראה בעניין של גבולות אך לא ממש יודעת איך לפעול על מנת שיפנים שכך לא מתנהגים אשמח לשמוע עצה ממך אוהבת, סיגל

סיגל יקרה, יופי לפגוש אותך גם כאן! שמחתי לקרוא על השינוים לטובה, אבל - כמו שאנחנו כבר יודעות - חינוך הוא מאמץ מתמשך שאינו נגמר אף פעם, ותמיד הדילמות שבות ועולות. כמו שאת ודאי זוכרת, ילדים אינם מתרשמים מהסברים מילוליים (גם כשהם חכמים ומלאי היגיון), אלא דווקא מפעולות נחושות ו*עקביות*. לכן, כשהילד שלך פועל באלימות או חוסר כבוד יש להגיב ולפעול, ולא להמתין לשיחה שאחרי מעשה. בעיני, חשוב לעשות הכל כדי לעצור את הפעולה האלימה בזמן אמת, ולא לאפשר לו להרגיש שזאת בכלל אופציה. כאשר הוא משתולל ומתחיל לזרוק חפצים, יש לאחוז בו בחוזקה, לעצור אותו מיד ולהרחיקו מהסיטואציה מבלי לאפשר לו לחזור (גם אם הוא נרגע או מבקש סליחה). עליו להבין - גם אם בדרך הקשה - שבכל פעם שהוא אלים הוא מפסיד! אם לומר זאת בהומור, הייתי אומרת ברוח הכותרת שבחרת, שחשוב שהוא יידע, שכאשר הוא אלים, את מתעצבנת ולא רואה בעיניים! בניגוד אליו, אל תפעילי אלימות, אך תקיפות ונחרצות - כן! חושבת שתצליחי? חיבוק ליאת