התפרצות זעם - ילד בן 6

שלום, הנני אם חד הורית לבן 6. מאז שהחל ללמוד בכיתה א', שמתי לב שלעיתים מאוד קרובות יש לו התפרצויות זעם, שמתבטאות בצעקות, בהטחת דברים על הרצפה, הוא יכול לבעוט בי, לנסות ולהרביץ לי ואח"כ הוא פורץ בבכי ומבקש סליחה. בדרך כלל זה קורה לו כאשר הוא חוזר מהצהרון (בשעה 17:00). כל בקשה שאני מבקשת ממנו הוא מסרב ומתחיל לצעוק ואז מגיע התקף הזעם. בפעמים הראשונות כשזה היה קורה לו היתי מכניסה אותו לחדר ומבקשת ממנו להרגע. והיתי חוזרת ואומרת שאני לא מרשה לו להרביץ לאימא. לקח לי זמן להבין שכל מילה שלי במצב שהוא נמצא רק מוסיפה שמן למדורה. לכן,החלטתי שכאשר יש לו התפרצות זעם, אני מתרחקת ממנו, נותנת לו להוציא "קיטור" ואז כשמגיע הבכי, אני פשוט מחבקת אותו ומנשקת אותו. ואז, הןא מבקש סליחה על ההתנהגות שלו. וכך חוזר חלילה כמעט כל יום. אני מבינה שהוא חוזר מאוד עייף, למרות שהוא רק בכיתה א', יש לו עומס של שיעורי בית (דבר שהרבה הורים התלננו בפני המורה,אך לא רואים שינוי). ואז כל בקשה שלי שקשורה ללימודים גורמת לו להתפרצות זעם ובזמן האחרון אף בקשה פשוטה אחרת כגון: "בוא לאכול", "בוא להתקלח". מיותר לציין איך אני מרגישה אחרי כל ההתפרצויות שלו, אני מרגישה מרוקנת נפשית, כי אני לא יודעת כיצד לעזור לו. שיחה עם המורה לא העלתה דבר, היא אמרה לי שהוא ילד חכם, יש לו יכולות לימוד גבוהות לגילו, אבל לפעמים קצת מתעצל. קשה לו לקבל סמכות, אבל בסה"כ היא סיכמה אותו כילד שמח ועליז, קצת קטנוני לגילו. אודה לך אם תוכל להציע לי כיצד עלי לנהוג עימו. האם אני כאימא יכולה להקל עליו? בתודה מראש דניאלה

שלום דניאלה, הילד שלך אמנם תלמיד בן 6, אך הוא עדיין ילד קטן, הנמצא עד שעות החשכה מחוץ לבית, במסגרת בה הוא נאלץ להתנהל עפ"י לוח זמנים שרירותי, להתחלק עם קבוצת ילדים גדולה, ולשרוד יום ארוך מאד בלעדייך. והנה, כאשר אתם נפגשים סוף סוף, כשכל מה שהוא רוצה זה לנוח ולהתפנק קצת, להיות עטוף ומכורבל בזרועותייך, הוא מתבקש שוב לעמוד במשימות אקדמיות מעיקות. גם אני במקומו הייתי בוכה... אני מבינה שאם הוא נמצא עד שעה כה מאוחרת בצהרון, זה מתוך כורח כלכלי. ובכל זאת, נסי להשאיר את נושא שיעורי הבית לשעות הצהרון, ולאפשר לו לבלות את השעות המעטות שלכם יחד בנעימים ורוגע, מבלי להעמיס עליו תביעות מיותרות מעבר להתנהלות הרוטינית של שגרת הערב. מציעה לך להגיע להדרכת הורים קצרה אצל פסיכולוג ילדים קליני, וללמוד איך להיענות טוב יותר לצרכים של בנך, ולאזן בין הצורך להציב גבולות נכון לבין הצורך לאפשר לו רגיעה והכלה בתום יום ארוך מאד מחוץ לבית. זה אפשרי :-) בהצלחה ליאת