אנקופרזיס (?)

שלום ליאת, בתי בת שלוש וחצי. לפני ארבעה חודשים נולד לה אח חדש. ההתמודדות עם השינוי אינה קלה לה, כמובן, והיא נעה בין מאבק לעצמאות ודרישה לעשות הכל בדרכה לבין התנהגויות רגרסיביות שונות. יש לציין שמזה זמן מה מתלוננת על כאבי בטן וסובלת מיציאות קשות למדי. בתחילה, פעם אחת "ברח" לה קקי בתחתונים לאחר שהתאמצה ולא הצליחה לעשות בשירותים. בשבועיים האחרונים, מדי פעם עושה בתחתונים ולעיתים בשירותים. יש לציין שאין לה "תקלות" במקומות אחרים. אנחנו לא כועסים כשזה קורה לה, שוטפים אותה ועוברים הלאה. בתחילה חשבנו שהיא עושה בתחתונים כיוון שאז פחות כואב לה, אך באחת הפעמים החכמה הקטנה אמרה לי: "לא כואב לי, אני רוצה לעשות כמו תינוקת..." לנוכח העובדה שזה החל לחזור על עצמו, התחלתי לדאוג ואשמח לעצתך. תודה מראש!

שלום טל, אני נוטה להאמין שלא מדובר באנקופרזיס עדיין, אלא בתגובה רגרסיבית חולפת ללידה, ודרישה לתשומת לב והתעסקות פיזית בה. בעיני, במצב עדין כזה, כשהדבר האחרון שהיא רוצה זה להיות 'גדולה', אפשר להרשות לה להיות 'קטנה' לזמן מה, ולזכות בטיפול הפיזי המפנק שאליו היא כמהה. נסו לזמן מצבים של מגע אינטנסיבי, כולל משחקי כאילו של האכלה והחתלה, עד שהנושא ימצה את עצמו. במקביל, השתדלו לדאוג לפעילויות כייפיות "של גדולים", שיגרמו לה להבין שבסופו של דבר יש יתרונות להיותה גדולה. אם ההצטאות תימשך - פני להתייעצות עם פסיכולוג ילדים. בהצלחה ליאת

שלום ליאת, תודה על תגובתך. זה אכן נשמע מאד הגיוני. האם לדעתך כדאי לעודד אותה לעשות בשירותים כאשר נראה שהיא צריכה או לא? בנוסף, כיצד, אם בכלל, להגיב כאשר "בורח" לה במכנסיים? שוב תודה, טל