גמילה- עזרה

ליאת שלום שאלתי אותך לפני כמה ימים על גמילה מטיטולים של בני. החלטנו שעכשיו אנחנו משחררים תוך הקנייה מחדש של כל תהליך הגמילה. הוא התחיל להודיע בבית שהוא עושה, בעיקר כשמציגים לו שאנחנו עושים או הבובה עושה. הוא כאילו נזכר. בגן הוא מפספס פעמיים ביום . הגננת הודיעה לי כי אינה מוכנה לקבל אותו לגן עד שיהיה גמול. לקחנו חופש כדי לקדם את התהליך. הבחנתי שהוא מתאפק לעיתים עד שמפספץץ האם זה תקין? מה לעשות עם הגן? אני ממש מרגישה אשמה וחוששת לגרום לו נזק. מעתיקה את הודעתי הקודמת: שלום בני החל תהליך גמילה בהיותו בן שנה ו- 8 כיום הוא בן שנתיים וחודשיים. בתחילה היו התנגדויות ופספוסים רבים בעיקר של פיפי , לקראת הכניסה לגן חלה נסיגה והמצב כיום הוא כזה שכשלוקחים אותו הוא יושב ועושה פיפי. בבית לרוב הוא לא מסרב לשבת בסיר. בגן הוא בוכה ומסרב לשבת בסיר אך לא מוותרים לו. הגננת אומרת שכל תהליך הישיבה בסיר מלווה בבכי ומרמור. כיום גם בגן וגם בבית הוא יושב בסיר ללא התנגדות. הוא כן לפעמים מבקש קקי, פעם אחת אף התיישב עם הבגדים על הסיר וחרבן, היה ניגש לסיר כל פעם שהיה קקי, אך כיום הפסיק לעשות זאת. הוא ילד מאוד חכם מבין שעושים פיפי קקי בסיר. כל פעם יש התקדמות ואז נסיגה. עדיין יש ממוצע של שני פספוסים ביום , . האחריות היא עלינו אנחנו פעם בשעה וחצי לוקחים אותו לסיר או לשירותים. הגננת טוענת שחצי שנה אחרי הוא אמר לבקש פיפי וקקי, שצריך להעביר לו את האחריות, ולטענתה צריך להחזיר לו חיתול לתקופה ואז להתחיל שוב, כי משהו לטענתה בעייתי באופן שהנחלנו לו את תהליך הגמילה. היא מאוד מתוסכלת שהוא לא מבקש ואומרת שהוא היה אמור כבר אחרי חודש להתחיל לבקש. אשמח לשמוע את דעתכן? אני לא רואה את עצמי מחזירה לו טיטול ושאלתי היא איך לקדם את התהליך? האם אני טועה? אושרית

שלום אושרית, תהליך גמילה הנעשה תחת "דד-ליין" או איום אחר כלשהו הוא בעל פוטנציאל משמעותי להיכשל. הלחץ הוא האויב הגדול ביותר של התהליך הזה, ואני חייבת להודות שהגננת שלך מעוררת אצלי כעס וספקות בנוגע למקצועיותה. נסי לעשות כמיטב יכולתך, ולגייס את מרב הסבלנות והרוח הטובה שאת יכולה לגייס כרגע. לא יודעת למה את מתכוונת כשאת אומרת "לקחנו חופש": האם שניכם אינכם עובדים כרגע לטובת התהליך??? האם את והילד בחופש? לכמה זמן? בכנות - זה נשמע לי בעייתי, עד כדי הרצון להמליץ לך למצוא גן שהוא "קקי-פרנדלי". בהצלחה ליאת

ליאת תודה על התשובה. אנחנו מיום ג בבית איתו עד יום א' כדי ל"חזק " את הגמילה. האם תחתוני גמילה זה משהו שכדאי או לוותר. שנינו עובדים ולקחתי חופש להיות איתו. אושרית