בן שנתיים וחצי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
ליאת בוקר טוב, (מתנצלת על האורך) הייתי מעוניינת לשמוע את דעתך לגבי בני בן ה שנתיים וחצי, בן בכור ויחיד. התפתח מוטורית מאוד מהר וגם שפתית. מדבר יפה מאוד ומבין הכל. מפונק (וכיף לנו לפנק אותו בנשיקות וחיבוקים) ומאוד קשור אלי ואל אביו. הוא הולך לגן מזה שנה וחצי, התחיל בספטמבר גן חדש והתאקלם יפה מאוד, אני מאוד מעריכה את הצוות וסומכת על הגננת. הגננת אמרה לי ואני גם נוטה לראות זת בעצמי שקצת קשה לו עם מעברים והוא צריך לדעת מה הולך לקרות הלאה - אחרת יכול להיות בכי. למשל הוא מאוד אוהב להיות בחצר ולשחק בחול אם פתאום יגידו לו לקום ולהכנס הוא יבכה, אם יכינו אותו לכך ויגידו לו שכשהוא מסיים להכין את העוגה הוא יניח אותה על המדף ויכנס פנימה זה יעבור חלק (כך אנחנועושים גם בבית בצורה די אינסטנקטיבית וללא תאום). בנוסף אם ילד נוגע לו במשהו למשל במשחקיה שאנחנו הולכים אחר הצהרים הוא יכול להתחיל לבכות, אני באה ומתווכת ומסבירה שגם לילד מותר לשחק לידו ובוא נשאל איך קוראים לו, ולרוב זה יגמר די מהר. אך בתחושה שלי קשה לו לשתף (אני יודעת שזה מתאים לגיל) אבל גם קשה לו ליצור את הקשר עם הילד שמשחק לידו, ולפעמים הוא כאילו נעלב כי מישהו לא שיחק איתו. אני חייבת לציין שהוא ילד מאוד חברתי ומאוד אהוב על ילדי הגן קטנים וגדולים שמאוד תופסים ממנו, אך קל לו יותר עם המבוגרים. רופאת התפתחות בטיפת חלב ראתה אותו שבוע שעברה ואמרה שהכל מאוד תקין, במקרה היה שם עוד ילד גדול יותר והוא ניגש ושיחק על ידו/ איתו, הוא לא מתבייש מילדים אחרים ואין לושום בעיה שם ביטחון ברמה של להתרחק ממני ולשחק לבד גם במקומות זרים. האם אני קופצת למסקנות בשל גילו הצעיר ? האם ישלי איך לעזור לו שכן קשה לי לראות אותו בוכה בגלל שנעלב מילד שממש לא עשה לו כלום, והאם הנושא של ההכנה לקראת מעברים ושינויים יעבור מתישהו ?
שלום לירון, התופעות שאת מתארת בהחלט תואמות גיל, ועל פניו, איני רואה שום דבר מדאיג או חריג. מדובר בגיל מאד דחפי ויצרי, עם יכולות וויסות מאד מאד בסיסיות. מכאן גם הקושי להתמודד עם מצבי תסכול - כמו שקורה לו במעברים. ההכנה ("כשתגמור להכין עוגה ניכנס פנימה...") היא בדיוק התיווך הנחוץ במצבים כאלה, וגם התרגול במצבים של תסכול מתון פה ושם. אם הוא יידע, למשל, שבבית הוא צריך להתאפק ולהתחשב בכם, הוא ילמד בהמשך להתחשב ולהתחלק גם עם ילדים אחרים. לכן, נסו להימנע מפינוק יתר, ולשמור - לצד החום והאהבה שאתם מעניקים - גם על גבולות וכללי התנהגות שמאפשרים איכות חיים לכולכם. ילד שגדל באווירה של נסיך שמגיע לו הכל, עלול להתקשות בעתיד ביחסיו עם ילדים אחרים. כרגע, עוד מותר לו להיות רכושני, ולקראת גיל שלוש או שלוש וחצי כבר נצפה להתנהגויות יותר ויותר פרו-חברתיות. בהצלחה ליאת