בעיות בגמילה מחיתולים - ילד בן 3

בני בן 3 וחודשיים. לפני זמן מה נגמל מחיתולים. לקח הרבה מאד זמן לשכנע אותו ללכת לגן ללא חיתול למרות שבבית היה כבר גמול לחלוטין, בסופו של דבר ניאות. כרגע הבעיה היא שהוא אינו מוכן לעשות את צרכיו אצל סבא וסבתא שלו בשירותים. הוא היה נוהג לשהות אצלם כמעט כל יום אחרי הגן, ולעתים בשבתות ולצאת איתם לטיולים. כעת הוא מעדיף להתאפק שעות רבות ואפילו לעשות פיפי במכנסיים, רק לא לגשת עם אחד מהם לשירותים כשהוא בחברתם. ניסינו להתעלם מהבעיה ולחכות שתחלוף מעצמה, זה לא קורה. ניסינו לדבר, לשכנע, להציע פרסים ו"שוחד", אבל כלום, הילד עומד בסירובו. אגב גם בבית לעתים מתאפק ולא עושה פיפי שעות רבות. שאלתי היא - כיצד לנהוג? האם נכון להמשיך להתעלם מהבעיה, לא לדבר על זה ולחכות שזה יבוא ממנו, כמו שיעצה לנו הגננת? אגב מידע נוסף הוא שנולדו לו אחים תאומים לפני כ-5 חודשים. תודה רבה מראש!

שלום טלי, לעיתים, אחרי לידת תינוק חדש, אנו אוהבים להגדיש באזני הילד הבכור כמה הוא "גדול", בעוד כל מה שהוא רוצה עכשיו זה להיות קטן. הבן שלך נאלץ להתמודד עם לידתם של תאומים, שגוזלים תועפות של תשומת לב והתעסקות פיזית. והנה, בנך גילה לפתע (זה תמיד קורה באקראי) שיש בידיו כלי נפלא להביא לכך שהוא יחזור לעמוד במוקד תשומת הלב, ושההתעסקות המרובה, כולל ניסיונות לשחד בפרסים ומתנות, חוזרת אליו. תנסי לחשוב הפוך, ולבחון ביושר כמה זמן היה מוקדש לו פיזית לו היה עושה פיפי 'כמו גדול', בלי עניינים? כנראה שפחות בהשוואה להיום. לכן, אני מציעה לשמוע בקולה של הגננת, ולהפסיק את העיסוק המיותר בפיפי. זה יחלוף מעצמו. את תשומת הלב הרבה ואת אהבתכם - תנו לו בשפע בהקשרים אחרים, תוך שאתם מדגישים כמה כיף איתו, כמה נעים איתו וכמה אתם מעריכים את יכולותיו כילד הגדול והמוכשר של המשפחה. כשבורח לו פיפי, הישארו רגועים, והחליפו לו מכנסיים ברוגע (זה לא קל, אני יודעת, במיוחד כשיש שני תינוקות שצריך להחליף להם חיתולים כל היום). יכול מאד להיות שזה ב-ד-י-ו-ק מה שהוא צריך מכם עכשיו. ככל שתהיו נדיבים ורגועים, כך גדל הסיכוי שזה יחלוף. שולחת לכם כוח וסבלנות ליאת