בן 4.8 - פחדים

שלום, הבן שלי בן ארבע ושמונה חודשים, בן בכור (אח בן שנה). הבן שלי סובל לדעתינו מחרדת פרידה, הפרידה מאיתנו עם זה בתחילת היום בגן ואפילו אם אנחנו משאירים אותו עם סבאסבתא קשים לו מאוד עד כדי כך שהוא אומר שהוא מרגיש לא טוב כל פעם שהוא יודע שאנחנו עוזבים (בעיקר אני - האמא) - החרדת פרידה הופיעה אצלו מאז שאני זוכרת אותו. בנוסף מאוד קשה לו כשהוא יודע שהוא צריך ללכת לישון בערב, טוען שהוא מאוד פוחד מהחושך (ישן עם 2 מנורות לילה+אור במסדרון) וטוען שהוא פוחד שיקרה לו משהו כשהוא לבד בחדר (כשאני שואלת מה יכול לקרות התשובה שלו היום הייתה שהוא פוחד ממטוס קרב שיבוא ויפוצץ לנו את הבית) בנוסף קשה לו חברתית - הוא לא מוכן ללכת לחוגים, לא מוכן ללכת לחברים לבד וגם כשהוא נימצא במסגרת של מספר ילדים מהגן מאוד קשה לו להשתלב במשחק, טוען שהם לא מוכנים לעשות מה שהוא רוצה רק מה שהם רוצים. ממש לא יודע ולא מצליח להשתלב בתוך חבורה של ילדים (אני רואה את זה בגינה כשניפגשים עם מספר ילדים מהגן) קל לו (יחסית) יותר ביחסים של אחד על אחד . לאור הנ"ל איך אפשר לעזור לו. אני מרגישה שהוא מאוד מתוסכל מהמצב, קשה לו מאוד נפשית ואנחנו חסרי אונים.

שלום רב, במקרים של חרדת פרידה, קיים מרכיב של חרדה גם אצל ההורה, בין אם מודע או לא מודע. לאור העובדה שזה נמשך "מאז שאת זוכרת אותו", ובנוסף קיימים פחדים נוספים (די נורמטיביים, יש לומר) וקשיים חברתיים, אני נוטה לחשוב שיש הצדקה לפנות להתייעצות עם פסיכולוג ילדים ולשקול את סוג ההתערבות המתאים. לו הייתי צריכה לקבל החלטה על סמך התיאור שלך, הייתי מתחילה בהדרכת הורים (ולאו דווקא בטיפול לילד), מתוך תקווה שכך השינוי יהיה מהיר יותר. בהצלחה וחג שמח ליאת