חיזוק חברתי, דימוי עצמי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

20/12/2011 | 10:29 | מאת: אילן

בני בן 2.7 מדבר יפה, מתבטא מצוין. ילד עם כישורים פיזיים טובים וכישורי שפה. שמתי לב כשאני לוקח אותו לגן שהוא לרוב קרוב אליי, קצת עצוב, מתקשה ולא מעוניין לפתח אינטראקציה עם הילדים בקבוצת גילו, נמנע מלשחק איתם ומבקש לא ללכת לגן . אני הייתי ילד ביישן. הגננת אומרת שאחר כך הוא משחק יפה עם החברים, עומד על שלו ובקשר טוב עם הילדים. לאחרונה התחלנו להזמין חברים הביתה, יש ריבים, יש גם שיתוף פעולה בסך הכל. שאלתי היא כיצד אני יכול לחזק את הדימוי העצמי שלו, לתת לו תחושת מסוגלות ולפתח את כישוריו החברתיים כך שייזום יותר אינטראקציות עם הילדים ולא יחשוש מדחייה או היעלבות.

לקריאה נוספת והעמקה
20/12/2011 | 17:21 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום אילן, מה שאתה מתאר לא נשמע, על פניו, כמו בעיה חברתית ממשית או כמו מיומנויות חברתיות פגועות. ילדים בני שנתיים-שלוש מתחילים את צעדיהם הראשונים בעולם החברתי, ולא תמיד מצליחים לנהל קונפליקט ללא תיווך של מבוגר. ריבים והתנגשויות הם חלק מהחיים החברתיים, ורק כשהם קורים הילדים לומדים לשכלל את מיומנויות האיפוק, הוויתור וההתחשבות. זה לוקח זמן, ועלינו להישאר בסביבה כדי לתווך, לתמוך, להנחות ולכוון. כדאי לזכור שהתחשבות, איפוק ושיתוף פעולה אינם נחוצים רק מול ילדים אחרים, אלא גם מולנו, ההורים. הצבת גבולות נאותה היא הדרך להקנות לילדים מושג ברור על המציאות החברתית. לצד הצבת גבולות יעילה, חשוב לחזק ולשבח התנהגויות פרו-חברתיות, כדי שהילדים יחושו כשירים, מצליחים, אהודים ומעוררי התפעלות. אלה מניחים את היסודות לדימוי עצמי חיובי ולתחושה בסיסית של הצלחה ויכולת. בברכה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים