ילד בן 7 שאומר כי היה מעדיך לא לחיות

ליאת שלום, בני בן 7, ילד חכם מאוד (ברמת מחונן) רמה קוגנטיבית הרבה מעבר לגילו, רגיש מאוד, ניכר כי מבחינה רגשית יותר קשה לו ויש פער. לאחרונה החל לומר לנו בכל מיני סיטואציות כי הוא היה מעדיף לא לחיות כי מציקים לו בכיתה (לדבריו שואלים אותו כל הזמן כי הוא חכם ורוצים ממנו עזרה, הוא לא יכול להתרכז) אחותו הקטנה בת ה4 מציקה לו, אם אין לו מחשב רע לו וכד'... כשהוא מדבר על כך הוא מתחיל לבכות ואומר יש לי מחשבות לא טובות. הוא גם מבקש כבר מזה כמה זמן לישון אצלינו במיטה רק כדי להתכרבל בשמיכות ומשם אנו מעבירים אותו למיטתו. אציין שהוא גם בטיפול פסיכולוגי קבוע מיוזמתי כבר כמה חודשים, שם לפי הפסיכולוגית הוא מביא את עצמו ע"י משחק, לומד איך להפסיד ולשתף. אמרותיו אלו מדאיגות אותנו וגורמות לנו צער. אשמח לקבל חוו"ד

שלום דנית, אם אתם נמצאים בטיפול, אני מציעה להביא את הדברים לידיעת הפסיכולוגית, ולשאול האם להתרשמותה מדובר במשהו מדאיג. אחרי הכל, לפסיכולוגית שלכם יש רקע מפורט ועשיר בהרבה מזה המצוי בידי, ולכן היא בוודאי תוכל לתת תשובות טובות משלי. באופן כללי אוכל לומר, שברוב המקרים אמירות כמו "אני רוצה למות" או "אני לא רוצה לחיות", אינן משקפות נטייה או כוונה אובדנית, אלא ביטוי למצוקה ולחוויה מתמשכת של קושי עד כדי התשה ומיאוס. אני מציעה לא להיבהל מהאמירות הללו, ולא לנזוף בילד על שהוא משתף אתכם בחוויה שלו. אדרבא, אמרו לו שאתם קשובים למצוקה שלו, מאמינים לה, ומבקשים לעזור לו. אמירות ברוח "תראה את חצי הכוס המלאה", גם אם נאמרות בלשון אחרת, רק מוסיפות לבדידותו של הילד, ולחוויה הקשה שלו. לפיכך, אני ממליצה לשוחח עם המטפלת שלכם, ובמקביל להישאר זמינים וקשובים אל הילד, עד שישתנה כיוון הרוח... בברכה ליאת