התעלמות בני ממני

שלום רב אני גרוש, גר לבד ובני בן 13 במשמורת אצל אימו. אנחנו מתראים כל אמצע שבוע וכל סופ"ש שני. מאז הגירושים לפני כ 5 שנים בני מתקשר אלי מאימו לעיתים נדירות. בקשות טלפוניות שלי שיחזור אלי כאשר נעדר מהבית לא נענות כלל. אני הוא זה שמבליג, מחזר אחריו ומתקשר בערך כל יומיים. לאחרונה הדבר התחיל להציק לי מאד. הודעות ובקשות שיתקשר אלי זוכות להתעלמות מצידו. כשהוא אצלי הכל מצויין והוא ילד נהדר. בטריטוריה שלה המצב רע למרות שביכולתו להתקשר אלי כרצונו.(יש לציין כי היחסים ביני לגרושתי לא טובים.) אודה לך מאד לעצה. אמיתי

שלום אמיתי, בנך בן ה-13 מתקרב לגיל בו ההתמקדות החברתית מופנית בעיקר לבני גילו, והמשפחה "זזה" קצת הצידה. זה בדיוק הגיל בו הורים מתחילים להתלונן על התנהגויות של הסתגרות בחדר מאחורי דלת סגורה, על התרחקות, על גישה אגוצנטרית, על פחות שיתוף פעולה ופחות נכונות להתמסר לפעילויות משפחתיות. אני מניחה שלו היינו שואלים את אמו, היא הייתה מתארת תמונה דומה. מצבך מעט מורכב יותר, בהיותך רחוק ממנו גיאוגרפית, ולכן ההתרחקות עלולה להתפרש כהתעלמות מכוונת *כלפיך* או כתוצאת הסטה מצד אשתך. העובדה שהוא "ילד נהדר" בנוכחותך, יכולה להעיד אחרת. אני מציעה לך לעשות כל מאמץ שלא להיכנס ל'סרטים', להמשיך לחזר ולהתעקש על הקשר, ולהמתין בסבלנות לפאזה הבאה בהתפתחות, בה ייוחד לך מקום חשוב ביותר ופעיל בגיבוש הסופי של זהותו הגברית. אל דאגה ליאת

שלום ליאת, אני מודה לך מאד על ההענות המהירה. אכן הרגעת אותי מלהיכנס למצב של "סרטים"... המשיכי והצליחי בדרכך. בברכה אמיתי