בבקשה עזרה דחופה

יש לי ילד בכיתה ד' נוטל ריטלין עקב הפרעת קשב וריכוז. מאז כיתה א' יש לנו בעיות קשות להכין עימו שיעורים ובמיוחד ללמוד איתו למבחנים. אנחנו אנשים עובדים וקשיי יום ומשתדלים לעזור לו כמה שהוא צריך אך אותו יותר מעניינים חברים. שיעורים חלקם הוא מסיים בכיתה ומה שנשאר בבית זה כבר "המורה לא ביקשה" ומבחנים לא מענינים אותו. למבחנים אנחנו לומדים מאוחר בערב וזאת לאחר ויכוחים אין סופיים, אין לנו כוח הילד עולה לכתה ה' (לי באופן אישי לא זכור בגיל זה שאימי ישבה איתי על כל פיפס והתמודדתי יפה לבד אם הייתי צריכה עזרה אז היא עזרה לי ולא היו איתי שום בעיות מבחינה זו). אודה על תשובה מהירה כי עכשיו תקופת המבחנים. תודה מראש

שלום ריטה, חשוב מאד להבחין בין עזרה המכוונת במדויק לקשיים של הילד, לבין מתן שרותים עודפים ה'מריחים' פינוק. ילדים עם הפרעת קשב וריכוז סובלים מקשת של קשיים, וחשוב לתת מענה רלוונטי ומותאם, תוך הימנעות מרחמים ופינוק כפיצוי. כאשר אתם מכינים איתו את השיעורים ומתכוננים איתו למבחנים (שימי לב, כתבת:"למבחנים *אנחנו לומדים* מאוחר בערב"), הרי זה כאילו אמרתם "אתה לא יכול לבד! אין לך סיכוי לבד!". מסר כזה, גם אם הוא תת-קרקעי, עובר לילד, המפתח - מצידו - חוסר אונים וחוסר מוטיבציה. למרות האמור כאן, ובגלל שקיימת אצלו הסתמכות גדולה עליכם, הייתי מציעה לסגת בהדרגה, ולבקש יותר עזרה ותשומת לב בביה"ס עצמו. תוכלו לסייע לו בהתארגנות ללמידה, למשל - להכין יחד איתו לוח מבחנים, להזכיר לו מתי יש מבחן ומה היקף החומר, לבחון אותו קצת לפני הבחינה, ולסייע בהקניית הרגלי למידה נכונים (ארגון זמן, ריכוז החומר, מיומנויות סיכום, פטנטים לזכירה יעילה, וכד'). מעבר לכך, אני ממליצה להעביר מסר ברור של "אנחנו כבר למדנו לפני שנים. עכשיו תורך. אין לנו כוונה לחזור על מטלות ביה"ס פעם שניה". תוכלו לצרף משפטי עידוד מחזקים ("סומכים עליך!"; "אנחנו רואים שאתה עושה כמיטב יכולתך"; "הציון פחות חשוב כרגע, העיקר שאתה מצליח להתארגן בכוחות עצמך. כל הכבוד!"). בעיני, חשוב לתאם זאת עם המורה, לבקש הוראה מסייעת גם בבה"ס וגישה סלחנית בתקופה הקרובה. אחרי הכל, הציונים של כיתה ד' אינם מאד גורליים, וגם אם תהיה נסיגה זמנית בציונים, מה שחשוב יותר הוא לחזק את "הלומד העצמאי" שבו, לבסס יותר הסתמכות עצמית ותחושת יכולת. בהצלחה ליאת

מה שהתכוונת זה לחזק ולעודד אבל לא לשבת ללמוד איתו שיסתדר בכוחות עצמו ולייעץ מה לעשות? אולי אם יראה שלא תמיד הוא מצליח אז הוא ייקח את עצמו יותר ברצינות וייתאמץ יותר כמובן עם עידוד מצידנו?