ביישנות ילדה בת 5
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום, בתי בת ה 5 ילדה יפה מקסימה , חכמה וחברותית. יש לה הרבה חברות שמתארחות אצלנו והיא אצלן. והיא גם נמצאת בחוג ריקוד. הבעיה שהיא ביישנית ולא אוהבת להופיע , אני אתן מס' דוג' *בשנה שעברה היו שתי הופעות מהחוג שלה והיא לא רצתה ללכת לשום הופיעה ולהשתתף- כמובן שלא הכרחתי אותה. *במסיבת הסיום בשנה שעברה היא סרבה להשתתף (למרות שהגננת סיפרה לי שהיא הייתה נהדרת בחזרות ,ידעה את כל המילים והתנועות.) *במסיבת יום ההולדת האחרונה שלה היא גם סרבה להשתתף - לא רצתה להלבוש את שמלות הנסיכה ולא לרקוד עם המפעילה (ממש לא דחפתי לכיוון יום ההולדת היא מאוד רצתה יום הולדת גדול ודיברה על כך במשך חודשים) היא קצת רגישה גם בגן אבל הגננת עובדת איתה על כך וחל שיפור (בעבר הייתה בוכה הרבה:אם אומרים לה משהו או שהיא לא מקבלת משהו שרצתה) יום היא מאוד משתדלת להתגבר לבד . ועכשיו לשאלתי: מסיבת חנוכה בגן מתקרבת והיא כבר הודיעה לי שאינה מתכוונת להופיע, שאלתי אותה מדוע והיא אמרה שהיא מתביישת מההורים. מה עלי לעשות? האם יש עצות שתוכלי לתת לי? האם את ממליצה לי לקחת אותה לטיפול? ואם כן לאיזה סוג? תודה מראש על תשובתך.
שלום יעל, בדיוק אתמול, יצא לי לצפות בתכנית טלוויזיה שבה ילדים-זמרים מופיעים לפני אולם ענק מלא מפה לפה. חשבתי לעצמי כמה מאותם מבוגרים מריעים, היו מוכנים לעמוד על הבמה, מול קהל האלפים, ולבצע את משימתם בלי לטעות, בלי לזייף, מבלי להסגיר את התרגשותם. חשוב מאד שהורים (וגם גננות ומורים) יזכרו שלא כולם נולדו עם חיידק הבמה, וחשוב מאד לכבד גם את ההתנגדות, הביישנות או הבחירה החופשית שלא להשתתף במופעים לפני קהל. יש אנשים שנלחצים מזה, ומשלמים מחיר רגשי כבד מדי על דקות ה'תהילה' הללו. אני ממצליצה לך מאד להניח לבתך, ולאפשר לה להמשיך ליהנות מהחזרות למופע, ולהחליט (גם ברגע האחרון) אם היא רוצה או לא רוצה להשתתף. הפנייה לטיפול הופכת רלוונטית רק כאשר החרדה החברתית או הביישנות הקיצונית מפריעות לה בתפקוד היומיומי השוטף. מסיבת חנוכה או מופע סיום שנה בגיל 4-5 עדיין אינם נופלים בקטגוריה הזו. בשמחות ליאת