הסתגלות חברתית בגן - ילד בן 4

ליאת שלום, בני בן 4 בן יחיד, (אני אמורה ללדת בשבועות הקרובים). הוא ילד חכם ונבון מאוד, אך הוא לא משתלב בקלות בחברת ילדים אחרים. השנה הוא הולך לגן טרום חובה, בתחילת השנה גילה קשיי פרידה ממני, אך לאט לאט התרגל וכיום נשאר בגן בלי בעיה. מדי פעם הוא מספר לי שהוא משחק לבד, אני אומרת לו שלפעמים כיף גם לשחק לבד, אך מוסיפה שכיף גם לשחק עם חברים, ומעודדת אותו להצטרף למשחק עם ילדים אחרים. מדי פעם הוא חוזר מהגן ואומר לי שהוא עצוב כי ילד הרביץ לו בגן. אני אומרת לו שזה לא נעים שמישהו מרביץ ומוסיפה שאני כועסת על הילד שהרביץ לו, ושואלת אותו מה הוא עשה. הוא אומר לי שהוא בוכה והולך לספר לגננת או למטפלת. אני מוסיפה שזה נכון להגיד לגננת, מכיוון שלהרביץ זה לא יפה, אך גם מדריכה אותו שיגיד לילד שהרביץ כי אסור להרביץ וכי "אני לא מסכים שתרביץ לי זה לא נעים לי". אני מבינה שזו חלק מהאינטראקציה החברתית בגן, אך זה מאוד מבאס אותי כשהוא מספר שמרביצים לו (ושהוא בוכה), במיוחד כשזה קורה בזמן שהוא מנסה להצטרף למשחק עם ילדים אחרים. הילד שלי יותר חכם ועדין מהאחרים, הוא נבון (אני רואה זאת גם כשחבר בא אליו הביתה והם משחקים ביחד) ובעצם יתכן שזו גם ה"בעיה" שלו?? הייתי רוצה לדעת אם אני נוהגת נכון או מה עוד עלי לעשות כדי לעזור לו להינות מבחינה חברתית? דבר נוסף, הוא מאוד מזדהה עם דמויות חזקות חיוביות מסרטי ילדים ומבקש ממני לשחק איתו כאילו אחת הדמויות הוא החבר שלו וכאילו הוא משתתף בהרפתקאות של הגיבורים החיוביים האלה ואני משחקת איתו בכיף. אוסיף גם כי האווירה אצלנו בבית מאוד אוהבת, נעימה ונינוחה, אני ובעלי מאוד אוהבים אותו ומקדישים לו תשומת לב וחיזוקים רבים, אך לעיתים אני חושבת שאולי דווקא האווירה הנעימה בבית לא מכינה אותו מספיק טוב להתמודדות הכוחנית בגן? אני לא יודעת אם אני מצליחה להסביר את עצמי טוב, פשוט אני מאוד "עסוקה" בהשתלבות החברתית של בני בגן, הרבה יותר מההתפתחות שלו מבחינת חשבון, אלף-בית וכו'. מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי ואודה על התשובה.

שלום אודליה, לא ציינת מה הגננת אומרת על ההתנהלות של בנך בגן, והמידע הזה חשוב בהיותו שופך אור 'אובייקטיבי' יותר על מה שקורה שם. את עצמך מודה שהנושא החברתי רגיש אצלך, ולכן את נוטה להתעניין ולהגיב לנושא זה יותר מאשר לפעילויות האחרות בגן. ילדים רגישים נוטים להיענות לסקרנות ההורית, ולספק להם עוד ועוד מידע כדרך לא מודעת לגייס את ההורה ולהפיק ממנו תשומת לב מיוחדת (ואולי גם מידה של פיצוי) על מה שלכאורה עוללו לו בגן. בעיני, רצוי להימנע מרחמים מיותרים, ולפעול לחיזוק היכולות החברתיות של הילד בדרך של עידוד ואמון ביכולתו להסתדר. אני מציעה להתייעץ עם הגננת, ולבקש את חוות דעתה כמי שמלווה אותו מקרוב שעות רבות ביום. אם גם היא מבחינה בקושי ממשי, אפשר יהיה לשקול הדרכה הורית או התערבות אחרת, לשיפור מצבו החברתי. המשיכי לשמור על אווירה רגועה חמה ונינוחה בבית, אך גם כזו המציבה גבולות ומזמנת לילד מצבים בהם הוא נאלץ לוותר, להתחשב ולאפק את רצונותיו מפאת אלה שלכם. בעיני, זו הדרך הטובה ביותר להקניית מיומנויות חברתיות בסיסיות. בברכה ליאת

ליאת תודה רבה על התשובה. האמת, נפגשתי כבר עם הגננת והתגובה שלה היתה מאוד חיובית, לדעתה מבחינה רגשית, חברתית הוא מתפתח מצויין, והיא דווקא המליצה לחזק יותר התפתחות מוטורית וללמד אותו כבר לכתוב א-ב'. כנראה הבעיה יותר אצלי ובאמת נושא החברתי רגיש מדי עבורי.האם עלי להימנע משאלות כמו עם מי שיחקת בגן? או מי החבר שלך בגן? ושוב תודה, אודליה