תחרותיות והתנהגות לא חברתית

שלום, בני בן 9 וחצי, מאז שהיה קטן ועד היום קשה לו להתחשב באחרים. הוא מאוד תחרותי, ויפגע (קצת - דחיפה, לא יגלה דרך שהוא מכיר כדי שילד אחר לא ישיג וכו') כדי לנצח. מעדיף להיות בהפסקות או לבד או לנצח במשחקים. אם לא מנצח, בזמן שילדים אחרים ימשיכו הלאה, הוא יסתובב כעוס שעות בהרגשה שכולם לא פיריים. המורה אומרת שהוא לא מצליח לעבוד בקבוצה. ואם יש משימה שהוא לא מצליח ישר, הוא יעזוב ולא ינסה להתמודד. הוא אובחן כמחונן. יש לו חבר טוב אחד - וגם איתו הוא חייב להיות תמיד ראשון. למשל, יבחר משחק שהוא יודע שינצח בו. איך לעזור לו? האם יש ספר טוב עם עצות לפנות אליו בנושא? לאורך השנים ניסינו לכוון אותו אבל כנראה ללא הצלחה. תודה רבה מראש.

שלום גלי, ילדים מחוננים, בניגוד אולי למה שהיינו מצפים, סובלים מקשת של קשיים ובעיות אופייניות, עליהם אפשר לקרוא לא מעט במאמרים העוסקים במחוננות. מה שאת מתארת אופיני מאד לילדים המפגינים פער גדול בין התחום הקוגניטיבי לבין התחום הרגשי. לעיתים, מה שתורם עוד לקושי, הוא הפערים בין תחומים קוגניטיביים שונים, הנחווים ע"י הילד כבלתי נסבלים. כך, למשל, ילד מבריק מאד בתחום אחד, יכול להיות בטווח הנורמה או מתחתיה בתחום אחר, מה שיוצר אצלו ואצל סביבתו תחושה של אכזבה, החמצה וחוסר הבנה. ילדים מחוננים מתמודדים עם משא כבד של ציפיות, וכתוצאה מכך כל הפסד או כישלון נחווה כפגיעה נרקיסיסטית בלתי נסבלת. לכן, בניסיון להבין כיצד לעזור, אני מזמינה אותך לבחון באומץ את עמדתכם, כהורים, ביחס להישגיו. לפעמים הורים לילד מחונן נוטים באופן טבעי להתגאות בו, להתפעל מהצלחותיו ולשמוח בהן, מה שאינו נעלם מעיניו. היכולת לראות אותו כילד עם צרכים ייחודיים, ולא כ'מבריק' ומצטיין, יכולה למתן במידה רבה את הצורך הבלתי פוסק לנצח. כאשר הילד מרגיש אחריות לסיפוק הצרכים הנרקיסיסטים של הוריו, הוא אינו יכול להרשות לעצמו להיכשל, ומפתח אוריינטציה של הימנעות מכל מה שעלול לסכן אותו בהפסד או כישלון. אני ממליצה לכם לקרוא עוד על הילד המחונן (יש לא מעט מאמרים ברשת וגם ספרות ענפה), ובמידת הצורך להיעזר גם בהתייעצות והדרכה הורית אצל פסיכולוג ילדים קליני. בברכה ליאת

תודה רבה על תגובתך. מה שאת מתארת מתאים מאוד למציאות, ונותן הרבה חומר למחשבה. גם אם לא נעים להודות בכך.. אני אשמח מאוד אם תוכלי להמליץ על ספר שכתוב בצורה פרקטית להתחיל ממנו לשנות אמירות/התנהגויות שלנו? שוב תודה רבה, טוב שיש כיוון להתחיל ממנו, גלי