גמילה

שלום ותודה על הפורום הנהדר יש לי שאלה לגבי גמילה הבת שלי בת שנתיים + 4 חודשים, ילדה נבונה ומקסימה, מדברת ברור ומבינה היטב. האמונה הכללית שלי לגבי גמילה היא שזהו מהלך טבעי שמגיע בזמן שלו כאשר הילד מרגיש מוכן פיזית ורגשית בעל ביטחון, הרגשת עצמאות, שייכות, יכולת והעצמה וכך אני משתדלת לעשות ולחזק בלי הקשר לגמילה. הבת שלי בשלב המשחק עם הגמילה, יודעת את המושגים, אומרת שהיא עושה בשירותים, הולכת לשירותים אך בפועל לא עושה שם כלום (רק בכאילו). אח"צ היא מבקשת הרבה ללכת לשירותים ואנחנו משתפים פעולה ואחרי זה מחזירים לה את הטיטול. בימים האחרונים לאחר שהיא בשירותים אח"צ שאלתי אותה אם היא רוצה לנסות להישאר בלי טיטול לשם הניסיון והחוויה. היא עושה במכנסיים כמובן, אנחנו לא מתרגשים ומשבחים אותה שהיא שמה לב שהמכנס רטוב ושכך זה מרגיש שאין טיטול. הכל בלי לחץ, הרבה עידוד וסבלנות. השאלה שלי אם עשיתי טעות.... האם לא הייתי צריכה להציע לה להוריד ולהתנסות בהרגשה הזו ? האם לחזור אחורנית ? לא להציע לה כלל להוריד טיטול ? כן להמשיך ולהציע לה פעם בכמה זמן ללכת לנסות לעשות בסיר ? בעצם השאלה שלי היא מה עושים מעשית בין שלב המשחק שנמשך כבר זמן מה לבין הגמילה בפועל, האם יש מקום להתערבות של ההורים (לקדם את התהליך ואיך ?) או רק לחכות בסבלנות עד שהיא בעצמה תוריד את הטיטול ותלך לשירותים לגמרי לבד ?

שלום לימור, כל הכבוד לך על הסבלנות והכבוד שאת רוכשת לבתך. את צודקת מאד כשאת מאפשרת לה מפגש יצירתי ולא מלחיץ עם הנושא. עם זאת, חשוב להדגיש, שתהליך הגמילה אכן תלוי בבשלות של הילד, אך הוא נעשה כדרישה התפתחותית **ביוזמת המבוגרים**. טרחתי להדגיש את זה, כי יש ילדים שמתלהבים מאד בהתחלה, ואז מחליטים ש"בעצם לא", ואז מתחילות הבעיות. אם את חושבת שקיימת אצל בתך הבשלות הקוגניטיבית (יודעת להגיד פיפי וקקי, ויודעת לזהות מתי היא צריכה/עושה), הרגשית (יכולה לעמוד במידה סבירה של תסכול, ולהתמודד עם דרישה הגיונית ממנה, ולהתמודד טוב גם עם מידה של חרדה), והמוטורית (מסוגלת לשבת מספר דקות על סיר או אסלה, להפשיל בצורה טובה למדי מכנסיים ותחתונים) - סימן שהגיע הזמן. מאימתי ש*את* מחליטה שהגיע הזמן, יש להוריד את החיתול, לאחר שיחה קצרה וחגיגית ("את כבר גדולה ונהדרת, ולכן כבר אפשר ללמד אותך לעשות פיפי וקקי בסיר או בשירותים, כמו כולנו. בהתחלה זה לא תמיד יצליח, ואולי יברח לך לפעמים, אבל זה בסדר. זה קורה לכל הילדים ובסוף הם מצליחים"). אפשר להיעזר כמובן בשפע החומרים הספרותיים והמוקלטים המוקדשים לנושא. אם אין בכוונתך להתחיל בתהליך, אני ממליצה להפסיק את משחקי הכאילו, כדי לא ליצור בלבול (פעם עם, פעם בלי, קדימה, אחורה, וכד'). מאימתי שאת מורידה את הטיטול, רצוי לא לחזור לאחור. קחי אוויר, והכיני את עצמך מראש לתאונות ופספוסים. זכרי שברוב המקרים לא מדובר בתהליך שהחל מוקדם מדי, אלא בחלק טבעי ובלתי נמנע שלו. בהצלחה ליאת