בעיה חברתית בגן לילד בן 4

שלום, ילד שלי בן 4, השנה עבר מגן פרטי לגן טרום חובה. בגן קודם לא היו לו בעיות עם חברים, הייתה לו קבוצה של חברים. מצד אחד הוא ילד רגיש, אוהב משחקי חשיבה, פזלים, מצד שני הוא גם די דינמי, מאוד אוהב ספורט ורץ וקופץ, ומשתולל עד שישימו לו גבול והוא כן מקבל את אותו. (כך אמרו לי גם בגן - שהוא לפעמים משתולל, אבל כששמים לו גבול הוא מקבל את זה) הוא כל הזמן בודק גבולות, אבל יודע גם לקבל אותם. בגן החדש שמתי לב שהוא מסנן ילדים שכן רוצים לשחק איתו ונמשך לילדים יותר דומיננטיים שפחות מעוניינים לשחק איתו, והוא נמסה למצוא חן בעינייהם - הוא בא הביתה ואמר שהוא צריך לקנות איזה משחק לילד מהגן כי הילד הזה אמר שאז הוא ישחק איתו, או שהוא רוצה שאני אאפר אותו כמו טייגר (אני הבטחתי לו כי הוא לא הספיק להתאפר בפינת איפור בספארי) - ואז כולם בגן ירצו לשחק איתו. לא דיברנו שהוא ילך מאופר לגן, אבל מזה אני מסיקה מסקנה שמדאיג אותו וחסר לו שלא רוצים לשחק איתו בגן. הוא אומר שחוץ מ-2 ילדים בגן - שאר הילדים כועסים עליו וצועקים עליו (פה אני לא יודעת עד כמה זה אמיתי, אבל בטוח לא רק אחד כעס וצעק עליו). הוא רוצה לשחק עם ילדים שיותר "משתוללים", כהגדרתו. מדאיג אותי שהוא ככה נמשך לדומיננטיים ומובל על ידם ומנסה בכל דרך למצוא חן בעיניהם, כי זה לא מוביל לדברים טובים, אני לא רוצה שהוא יסתבך. אולי זה משהו בהתנהגות שלנו שתורם לכך? איך אוכל לעזור לו? אל תצחקו, אבל אני כבר דמיינתי שבהמשך הוא גם יימשך לבחורות יותר קשוחות שיסובבו אותו ככה (במילים אחרות התכוונתי לביצ'יות). אולי זה קשור לבטחון עצמי? אני מאוד מאוד דואגת, אני רוצה שהוא יהיה מספיק חזק כדי לבחור בחברים טובים ולא להיות הליצן של המקובלים. אודה על עזרתך, אולה.

שלום אולה, אני מזמינה אותך לקרוא את תשובתי לענת (כמה קומות מתחתייך) שכתבה תחת הכותרת "אהדה לדמויות רעות". כמו שכתבתי גם שם, ילדים עשויים להימשך לדמויות המשדרות כוחניות ועוצמה, ובכך לזכות באשליה הזמנית שחלק מאותן תכונות קיימות גם בו עצמו. ילדים רבים (ובעצם גם מבוגרים, רק שהגדולים יודעים להסתיר את זה), נמשכים לדמויות חזקות, כדי להסתופף בצילם, ליהנות מהיתרונות שהם מעניקים, ומה'זוהר' שסביבם. ההתחברות לילדים ה'משתוללים' יכולה לענות על הצורך הטבעי כ"כ בהשתייכות חברתית. אם הילד שלך מזהה את הילדים הדומיננטיים כקבוצה מרכזית בגן, הגיוני שינסה לחדור לקבוצה הזו גם במחיר זמני של ליצנות, חנופה, כניעה או 'שוחד'. עלינו לזכור שילדים אינם יצורים מתוחכמים מאד, והם פועלים ישירות להשגת מטרותיהם, גם אם לנו, מהצד, זה נראה מעורר רחמים. אני לא חושבת שההתנהגות הזו משקפת נטייה אישיותית כנועה או תלותית, ולכן נראה לי שהדאגה שלך מפני ה"ביצ'יות" בהחלט מקדימה את זמנה. כרגע, הייתי מאפשרת לו לנהל את חייו החברתיים כרצונו, ומעודדת מפגשים עם ילדים רבים ככל האפשר. המשיכי לשמור בבית על גבולות וכללי התנהגות, ולטפח אצל בנך יכולות חברתיות גבוהות כגון - יכולת עמידה בתסכולים, יכולת להתחלק, לוותר, להתחשב, לחכות בתור, וכד'. בהצלחה ליאת