בעיות חברתיות אצל הבת

שלום רב. ביתי, בת 10, מזה כבר כמה שנים סובלת מבעיות חברתיות. היא לא מקובלת בכיתה. . היא סופגת עלבונות על המראה שלה, היא סופגת הצקות בכל מיני מצבים מהבנות בכיתה. אולי המראה שלה שונה בכך שהיא מזרחית והן, ברובן לא. אני לא מפסיקה לעודד אותה ולדרבן אותה לנסות להתקרב לבנות שבכל זאת יש לה קשר איתן. שבכל זאת היא חברה שלהן , שהן ממש מעטות מכל הכיתה. הדבר מתבטא בכך שהיא בקושי יוצאת מהבית. ובשביל לקבוע עם איזו חברה, היא צריכה שאני אומר לה. היא לא יוזמת את זה לבד. אני מרגישה שלא טוב לה. היום למשל, כשהבנות בכיתה הציגו תמונת שלהן שהיו תינוקות, צחקו עליה כמעט כל הקבוצה כשראו את שלה. אני לא יודעת מה לעשות ונורא כואב לי המצב . אני גם לא כ"כ יודעת איך לכוון אותה ואיך לעזור לה. דיברתי על כך עם המורה, ואפילו היא לא נשמעת אחת שמתאמצת לשנות את המצב החברתי בכיתה לטובתה. מה אני אמורה לעשות? איך אפשר לעזור לה? במשך כל השנה שעברה עברנו את זה, ואני רוצה לפתור את זה בשלב זה של תחילת השנה. תודה.

שלום גלי, אני רוצה מאד להאמין שלא מדובר בדחייה חברתית שמקורה בהבדלים עדתיים, ומקווה שהתגברנו על כך כחברה. כיום, קיימת רגישות רבה בקרב מחנכים ומטפלים למצבים של דחייה חברתית, עלבונות, הצקות או חרם ונידוי. הללו נמצאו בעלי פוטנציאל הרסני מאד, ועלולים להביא גם ילדים חזקים לתחושות של ייאוש וחוסר אונים נורא. אני מציעה לא להסתפק במורה, ולגייס גם את יועצת ביה"ס ואפילו את המנהלת. הדגישי את נושא ההצקות והעלבונות, ובקשי מצוות ביה"ס לפעול להפסקתם. במקביל, תוכלי לפנות להתייעצות עם פסיכולוג/ית ילדים, ולשקול התערבות טיפולית שמטרתה שיקום התפיסות העצמיות של בתך, ותגבור הביטחון העצמי שלה. לפעמים, כשיכולתנו להשפיע על המציאות החיצונית מוגבלת, נוכל לכוון את המאמצים לשינוי המציאות הפנימית וכוח העמידות במצוקה. בהצלחה ליאת