ילד בן 5
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום ליאת מדובר באחיין שלי בן 5 שאני מאד אוהב יש לנו קשר מצוין ואנחנו מתראים אחת לשבועיים בערך. הוא ילד סנדוויץ'. הוא נוהג לשתף אותי מידי פעם בקשיים שלו בעיקר בגן. השבוע תוך כדי ששיחקנו הוא פתאום סיפר שכל הילדים בגן מעצבנים אותו וגם האחים שלו , הוא אמר את זה בכאב ואפילו הזיל דמעה ואז אמר שהוא רוצה למות! אני בעיקר הקשבתי לו וחיבקתי אותו ואמרתי לו שאני אוהב אותו. אבל איך ילד בן 5 אומר שהוא רוצה למות??? זאת םעם ראשונה ששמעתי את זה ממנו. עוד לא שיתפתי את ההורים שלו. איך נכון להתייחס לקושי של הילד?
שלו רונן, יופי של דוד יש לאחיין שלך... :-) אתה יודע, אנשים סבורים בטעות שילדים הם יצורים חסרי דאגות, אך האמת היא, שלילדים (כמו לנו, המבוגרים) יש ימים קשים, תקופות מאתגרות ומצוקות רגשיות. בדר"כ אמירות כמו "בא לי למות" אינן משקפות כוונות אובדניות, אלא תחושות של ייאוש וחוסר אונים. אני חושבת שיש טעם לשתף את ההורים, ולבחון יחד איתם (ועם הגננת) איך זה שכולם מעצבנים אותו. האם הילד אובחן פעם כסובל מבעיה תחושתית? האם הכישורים החברתיים שלו תקינים? האם הוא יודע לנהל קונפליקט? לוותר? להתאפק? התשובות לשאלות הללו יכולות לכוון להבנה טובה יותר של מה שקורה לו, ואז גם להתערבות היעילה שתעזור לו. בכל מקרה, הנוכחות ה'דודית' שלך נשארת חשובה ומשמעותית עבורו, וגם זה משהו! בברכה ליאת