קשיים עם ביתי

אני אמא ל 5 ילדים. בן 14 בפנימייה, בן 19, בן 10 בכיתת ל"ל, וענבר בת 13 כיתה ז ל"ל.אני גרושה מזה 4 שנים. 17 שנה סבלתי מבעל מכה ולא תיפקדתי, גם בילדותי הייתי מוכה ע"י אבי. הייתי במקלט לנשים מוכות. הגרוש שלי שומר על קשר עם ילדיו.כיום הוא שוחרר מכלא וגרוש פעם שנייה עם ילד בן שנה. אני עצמי עברתי 4 ניתוחים. ביתי ענבר מתחילה להתמרד, ואני מאוד מתקשה להתנהל מולה. היא הייתה מטופלת בעבר במרכז לבריאות הנפש. וכיום היא נמצאת עד 6 בערב במועדונית אחרי בית הספר. מכיתה א היא ידועה עם קשיי ריכוז וקשיים בקריאה ובחשבון. היא מטופלת תרופתית אך לא באופן יציב. בבית הספר הסכימו לתת לה כל בוקר את הרייטלין. יצויין כי כבר קיבלתי הדרכה הורית ברווחה. אני עצמי נרקומנית לשעבר. אני מגוללת במספר שורות עבר לא פשוט וההתמודדות לא פשוטה. הקושי שלי כרגע מול ענבר. אנא סייעי לי. בכיתה היא לא ממושמעת, יוצאת משיעורים ללא רשות, מסרבל לשתות רייטלין. ובבית הספר כל הזמן מזמינים אותי לשיחות. מה לעשות?

שלום לך, אמא של ענבר, גם מבעד למסך, דרך השורות הקצרות שלך, עוברים החוויה המורכבת, חוסר האונים והמצוקה. אבל עובר עוד משהו, נדמה לי, שמשדר מודעות רבה, בגרות ובשלות, ובעיקר רצון חזק בשינוי ושיקום. ובכל זאת, עם כל רצוני להגיש עזרה ולסייע בעצה או הדרכה, עלינו להישאר ריאליות, ולזכור שתהליך אמיתי של שיקום ותמיכה מחייב מעורבות וליווי צמוד ואינטנסיבי, בעיקר כדי לחזק ולטפח אצלך את האמונה ביכולתך לחזור ולתפקד כדמות סמכות וכמודל עבור ילדייך כולם. כרגע, מול ענבר, נדמה לי שהמשימה היא ליצור קרבה ותקשורת מכבדת, מה שיוכל להגביר אצלה תחושה של טיפוח, אכפתיות והכלה, ומנגד, לחדד את הציפיות שלך ממנה לשיתוף פעולה, עמידה במשימות השוטפות (אקדמיות ואחרות), ולקיחת אחריות. בכל הכנות, איני מאמינה שבנסיבות שלכם תוכלי לעשות זאת ללא עזרה, ולכן אני מפצירה בך לבחור לעצמך את המטפל/מנחה בו תצליחי לבטוח, ולהתגייס שוב למשימה שאינה נגמרת שנקראת "חינוך". שולחת לך עידוד והרבה כוח ליאת