התנהגות של תינוקנו בן השנה ו4 חודשים

ערב טוב . לאחרונה נאמר לי בגן כי הילד נושך ילדים אחרים בגן וכן מרביץ במידה ולוקחים לו צעצוע מהיד. כמו כן שמנו לב שברגע שאנחנו ההורים לוקחים לו חפץ כלשהו הוא בוכה וכל הזמו מפיל את הראש לכייון אחורה או מרביץ לעצמו בראש. תופעה זאת די מדאיגה אותנו ונשמח לדעת מה הסימפטום לדבר זה? הגננת אמרה כי אף ילד אחר לא נושך בלחי או בכלל ילדים ורק שלנו . ואני לא חושב שיש סיבה שהוא מחקה אותנו (ההורים ) כי תמיד אנו מסבירים לו שאסור לעשות . נשמח להסבר ומידע נוסף. תודה ושבת שלום

אשמח למענה גברת ליאת .תודה

שלום יהודה, נשיכות הן עניין נפוץ למדי בגני ילדים, בעיקר בפעוטונים של הגיל הרך. עד גיל שנתיים, ואפילו לאחריו, הילדים עדיין חסרים את היכולת להתמודד בצורה טובה עם תסכולים, ולכן הם עשויים להגיב בתוקפנות גולמית ובוטה (או במופע זעם מהסוג שתארת) כאשר נלקח מהם צעצוע או חפץ ובכל מצב אחר של התנגשות רצונות. הילד שלך נמצא עדיין בגיל בו הפה הוא איבר הקשר המרכזי עם העולם. תינוקות ופעוטות רכים חוקרים את העולם באמצעות הפה, ומגלים עד מהרה שהוא גם הנשק היעיל ביותר העומד לרשותם כרגע. אפשר לצרוח בעזרתו, אך גם לנשוך! בגיל זה ילדים עדיין מתקשים לקבל הסברים מילוליים, ולכן יש לעשות הכל כדי לעצור אותו פיזית בטרם יפגע בילד אחר. אפשר גם לומר בטון תקיף "לא!". אך לא הרבה מעבר לכך. זהו סימון הגבול, ויש לעשות זאת בעקביות. במקביל, רצוי להימנע מגילויי חיבה בבית הכרוכים בנשיכות (אפילו אם הן קלות ונעשות מתוך חיבה), שכן הוא יכול ללמוד מהם בטעות שנשיכה היא דרך לגיטימית להביע חיבה ואהבה. בברכה ליאת

תודה רבה ליאת על המענה . רציתי להשב את תשומת לבך כי היום בגן ילדנו נשך ילד אחר עקב ריב על צעצוע והילד החזיר לו בנשיכה חזרה ואז הגננת הפרידה. כמו כן הוא חזר הביתה עם שריטה במצח שאני לא יודע ממה זה ואשתי לא טרחה לשאול את הגננת על כך וגם לגבי זהות הילד האחר . הגננת הפרידה וזהו . האם זה סביר הדברים הנ"ל ?בבית שאני לוקח לו צעצוע הוא מתנהג מוזר שוב הוא מנסה להפיל את עצמו לאחור ואז אני עוצר אותו ומסביר לו שאסור בנעימו ואז הוא די נרגע . אני לא יודע אם יש קשר אבל אתמול הוא נתקפף בבכי פתאומי ולא נרגע עד שהבאנו אותו למיטה . אולי זה חלום רע או משהו ?? בכל אופן ,האם יש צורך ללכת למכון התפתחותי בגיל זה בכדי לקבל תמונה מפורשת להתנהגות?