קשרים חברתיים ילד בן שלוש וחצי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום, הילד שלי בן שלוש וחצי ונמצא בגן עירייה. בשל חשש שנבע מהרגשה פנימית צפיתי בילד בעודו משחק בחצר הגן. מצפייה של מספר פעמים נוכחתי לגלות שהילד משחק לבד ברוב הזמן ולעיתים משתרך אחרי מספר ילדים. מעולם לא ראיתי אותו משחק יחד עם אחת מקבוצות הילדים בגן. דבר נוסף שראיתי (ולא היה חדש לי) הוא שלעיתים מציקים לילד (מכות קטנות, דחיפות) והוא לא מגיב במכה חזרה או מספר לגננת או אפילו מתרחק, הוא פשוט בוכה ונשאר במקום, דבר שגורם לילדים להציק לו אף יותר. מעבר לכך, מדובר בילד מאוד שמח, חייכני ושובב שמשחק עם הילדים של החברים שלנו ועם בני המשפחה ללא בעיות מיוחדות. השאלה שלי היא: האם ניתן לקבוע בוודאות שאין צורך בהתערבות מצידינו (פגישה עם גורם מקצועי/שיחה עם הגננת/ללמד את הילד להגן על עצמו) או שבמקרים כאלו עדיף שתהיה קביעה מקצועית אישית על סמך אישיות הילד? תודה.
שלום לך, אני מודה שלא הבנתי לגמרי את שאלתך שם, בסוך דברייך, אך אנסה בכל זאת. אם את סבורה שילדך אינו יודגע להגן על עצמו, בוודאי שעלייך לטרוח וללמדו מה עליו לעשות במקרה שהוא נפגע. הסבירי לו שאין להכות בשום מקרה, ושעליו לפנות לעזרת מבוגר, או להדוף את המכה מעליו בחוזקה ולומר בתקיפות "אל תיגע בי". לא ציינת כמה זמן נמשכו התצפיות שלך, והאם יש לראות בהן מדגם המייצג נאמנה את המציאות, אך אם את מתרשמת שמדובר בילד מבודד או קורבן להצקות, עלייך לפנות לגננת ולבקש את השגחתה, תשומת לבה וחוות דעתה על מצבו בגן. אם בנך מצליח לקיים קשרי חברות עם ילדי המשפחה והחברים שמחוץ לגן, אין סיבה שזה לא יקרה גם בגן. יתכן שעכשיו - לאחר תקופת החגים - תהיה לו הזדמנות לבסס גם בגן תחושת "בית", מה שישפר את יכולתו להתנהג בצורה יותר משוחררת ואסרטיבית. בהצלחה ליאת