התנהגות של גיל שנתיים

שלום ליאת, אני אמא לילד שיהיה בן שנתיים בחודש הבא. כבר יותר משבוע שהמילה "לא רוצה" הפכה למילה החוזרת על עצמה הכי הרבה פעמים במשך היום בהקשר להכל! קודם כל "לא רוצה" ואחר כך אולי כן מסכים. אני קראתי הרבה ספרות בנושא, שצריכים להיות עקביים עם התשובות וההתנהגות שלנו (ההורים) ולהציב גבולות. אנחנו באמת מאד משתדלים, אולי אפילו יותר מדי כי היו כמה מקרים שזה יצא מכלל שליטה וצעקנו עליו קצת על מנת להרגיעו. הבעיה שלי היא איפה הגבול ומה לעשות כאשר הוא לא רוצה להחליף טיטול, או אם כבר הורדנו טיטול אז הוא לא מסכים שנחתל אותו מחדש, לא רוצה להתלבש בבוקר, לשים חולצה חמה כשקר בחוץ. הרי אי אפשר כל הזמן להפעיל כוח אחרי כמה ניסיונות לעשות את זה בנחת. הבקרים הפכו להיות קרירים ואני לא רוצה שישאר יותר מדי זמן ערום עד שיסכים להתלבש, חוץ מזה שביום רגיל כאשר אנחנו ממהרים לגן ועבודה אין זמן למשחקים האלה. אודה לעצה איך לעשות את הבוקר נעים (כי מצב רוח רע בעקבות המלחמות הורס את כל היום, לפכות עבורנו ההורים). תודה רבה מראש וחג שמח, לנה

שלום לנה, הילד שלך הגיע לשלב ההתפתחותי המפורסם, המתאפיין במרד ראשון, במלחמה על זהות ועצמאות. הסיפור על "דובי לא-לא" מכוון בדיוק לתופעה הזו ולגיל הזה, להראותך שאינכם לבד, ושמדובר במשהו מאד אוניברסאלי. אבל צרת רבים היא רק(!) חצי נחמה, ומדובר באמת בתקופה מאתגרת. כדי לשרוד אותה בשלום, אני מציעה לנסות ולחשוב על מה שווה לצאת למלחמה ועל מה לא. מאבקי כוח, לבד מהיותם מתישים מאד, כמעט תמיד מסתיימים בתחושת מ?פ??ל?ה וחמיצות שלנו, המבוגרים, ומקלקלים את היחסים עם הילד. לכן, המטרה היא לא לנצח את הילד, אלא לסגת מראש ממאבק, ולפעול בצורה אסרטיבית, סמכותית ומכבדת, ככל האפשר מבלי לצעוק או להפעיל אלימות. כאשר הילד אומר את ה"לא רוצה" המפורסם, נסי לחשוב האם מוכרחים להתעקש איתו. אם החלטת שכן, עשי זאת בצורה נינוחה ככל האפשר: "אני מבינה שאתה לא רוצה להתלבש, אבל אין ברירה כרגע. אתה יכול לבחור אם לעשות זאת בנעימים או בכוח. אני כאן לעזור לך". גם כאשר הוא בוכה ומתנגד, הזכירי לעצמך להישאר רגועה, לא לצעוק, ועם זאת לפעול בנחישות ובמסכותיות. גם במצב כזה, אפשר לעזור לו לרדת מהעץ, ולהותיר לו מוצא של כבוד "אתה יכול לבחור את החולצה האדומה או הירוקה, ולהתלבש לבד. אם תצליח להתלבש בזמן, אולי נספיק לשתות את השוקו ביחד במטבח". אני יודעת שקל מאד לדבר וקשה לבצע, אבל זו בהחלט משימה אפשרית. אולי אם תזכירי לעצמך שלא מדובר בילד מרושע או מתעל, אלא בילד שמתנהג "לפי הספר", יהיה לך קל יותר לא להיגרר לאיבוד שליטה עצבני. שולחת לך כוח ועידוד ליאת

המון תודה על החיזוק ליאת, אנחנו בהחלט עובדים על עצמנו ומשתדלים לשמור על אסרטיביות. היום בבוקר בעלי הצליח לעשות את התהליך ללא כל בעיה. כרגע אני מרגישה שאני כנראה הצלחתי להראות לילד שאני די חלשה לידו כי אני לא אוהבת להכנס למריבות ומוותרת יותר מדי לפעמים. אבל אני גם עובדת על עצמי להיות יותר חזקה ואסרטיבית לידו. חג שמח ושוב פעם תודה. לנה