בת שלוש וחצי תקופה קשה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
בתי בת שלוש וחצי , נכנסה בספטמבר לגן מועצה במושב , כמו כן יש לה אח בן 9 חודשים שהחל להתבגר ולהיות נוכח יותר בחייה , מאז הכניסה לגן שהיתה מאד קשה ומפתיעה לאור זאת שעד כה הילדה היתה מאד עצמאית ואף פעם לא הראתה קושי בפרידה או במהלך היום עכשיו המצב מעט טוב יותר בבוקר אך באופן כללי היא ממש לא אותה ילדה שהיתה לנו עד לפני חודשיים , הכול נעשה בבכי , בכעס, חזרה להרטיב במכנסיים למרותש נגמלה כבר לפני שנה וחצי , מבקשת לבוא למיטתנו בלילות בבכי תמרורים וצרחות למרות שאף פעם לא ישנה אצלנו . אני לא כך יודעת כיצד לנהוג , עד כמה לכעוס ועד כמה לקבל את זה שהיא עוברת תקופה לא פשוטה , מה המסר שהכי חשוב להעביר לה והאם אנחנו צריכים להתייעץ עם בעל מקצוע על מנת לעזור לה לעבור את התקופה הזו בצורה הקלה ביותר כי אני חוששת שהיא ממש מאבדת את מי שהיתה בתוך הסיטואציה הזו , אשמח לתשובתך
שלום טל, פחדים, נסיגות ותקופות משבר הם חלק מחייו של כל ילד, ולא תמיד הם משקפים פתולוגיה או בעיה פסיכולוגית עמוקה. לעיתים, אירועי חיים נורמטיביים, כמו לידת אח, מעבר דירה, מעבר גן, וכד' יכולים לעמוד בבסיס הקושי. התייעצות עם גורם מקצועי לא יכולה להזיק, במיוחד כאשר הנסיגה התפקודית נחווית כרחבה ואקוטית. פסיכולוג ילדים טוב יוכל להעריך ביחד איתכם את חומרת המצב, ובמידת הצורך להנחות אתכם כיצד להתנהג מולה בבית. עד אז, אני מציעה להימנע מלכעוס עליה, ולנקוט גישה סבלנית ומכילה. במילה 'הכלה' אני מתכוונת, בין השאר, ליכולת שלכם לקבל במידה של שלווה ביטויים של כעס, עצב או חרדה מבלי להיבהל או להיטלטל יחד איתה. כאשר הילד חווה את ההורה כדמות סמכותית, רגועה ומנחמת, יש סיכוי טוב שהמשבר יחלוף גם ללא עזרה מבחוץ. אם את מרגישה שאת נלחצת ממה שקורה לה, מתקשה להיענות בצורה מיטבית להתקפי הבכי והצווחות שלה ולא מצליחה לשמור על גבולות נאותים ביום ובלילה, פני להדרכת הורים. בהצלחה ליאת