מריבות עם אבא

הי הילדה שלי בת חמש (ויש לי עוד ילדה בת שנתים) בזמן האחרון רבה עם אבא שלה כל הזמן למשל בעלי לקח אותה לקייטנה בבוקר נפל לה הפלסטר מהפצע והיא נכנסה להיסטריה של בכי אז בעלי החזיר אותה הביתה וחיכה שאני אגיע הביתה ואקח אותה כל בדרך היא בכתה שאבא שונא אותה וכל הזמן רב איתה ואני מנסה להיות נטרלית ולהגיד לה שאבא אוהב אותה ובכל משפחה יש מריבות האמת היא שלי נמאס כל הזמן מהמריבות שלהם אני משתדלת לא להיות לידם שהבם ביחד אבל נראה לי שבעלי לא יודע להתמודד איתה ושם עליה המון סטיגמות כמו" את מתנה גת כמו תי נוקת....." וכל פעם שהיא בוכה הוא לא מתמודד עם המצב ביקשתי מבעלי שילך להדרכת הורים אבל הוא מסרב (בנוסף לזה הוא פוטר לפני כשבועים אז המצב שלו יותר קשה) אני לא יודעת מה לעשות ???????????

שלום רב, אתחיל מהסוף: הדרכת הורים טובה תמיד נעשית עם שני ההורים, גם אם נדמה לנו שיש הורה אחד שמתקשה יותר. כאשר את שולחת את בעלך "שיילך להדרכת הורים", את מכוונת כלפיו ביקורת ואשמה, ומגבירה את הסיכוי לכך שיתגונן ויתנגד. כאשר את אומרת "יש לנו בעיה, בוא נחשוב איך פותרים אותה", יש סיכוי טוב יותר לשיתוף פעולה. מעבר לכך, אני תוהה מדוע הוא החזיר את הילדה הבוכיה הביתה, ולא המשיך אל הקייטנה. האם הוא חשש שתבקרי אותו על כך? האם הוא מתקשה לסמוך על עצמו? האם את היית בתמונה ב'זמן אמת', ומה ביקשת ממנו לעשות? לפעמים, גם אם לא במודע, ההורה הסבלני והמסתדר, נהנה ממעמדו המיוחד ("היחיד שיודע ויכול להרגיע את הילד הבוכה"), והוא מתקשה לפרגן להורה האחר ולאפשר לו לפתור בדרכו את המצב. לכן, במקרה כמו שלכם, היה נכון יותר (בעיני) אילו ביקשת מבעלך להישאר עם הילדה ולקחת אותה לקייטנה בכל מקרה. אני חושבת שמשפט כמו "אני סומכת עליך שתסתדר איתה, אתה אבא שלה, ואתה מבוגר ומספיק יצירתי כדי להתמודד", היה יכול לעזור הן לטווח הקצר, והן לטווח הארוך. נסי להימנע מביקורת ושיפוטיות, ולחזק את בעלך ואת תפקודו כאבא גם אם הוא לפעמים מגושם ופחות יעיל. מקווה שהלחץ והדאגה יירגעו, שבעלך ימצא מהר עבודה, ושתצליחו להיאסף חזרה אל תוך שגרת הורות בריאה. גם הדרכת הורים זה רעיון מצויין, וכדאי מאד להגיע אליו מתוך תחושה שלשניכם יש מה ללמוד שם. בהצלחה ושנה טובה ליאת

שהדברים קרו בעלי התקשר אלי משום מה תמיד שאחד הילדים בוכה הוא לא מתמודד עם המצב הטענה שהוא לא יודע מה לעשות גם שהסברתי לו מה לעשות הוא מפיל את האחריות אלי בעלי נורא מץתרגש מהבכי (הוא ילד יחיד ) או ממריבות בין האחיות