בושות

שלום יש לי ילדה בת 6 וחצי וילד בן 5 ו3 חודשים כל פעם שאנכנו נפגשים עם אנשים ההתנהגות שלהם משתנה ללא הכר הילדה מתחילה עם ההצגות שלה עושה כל מני דברים שיסתכלו עליה כזה חייה בסרט והעולם במה והילד אומר ועושה דברים לא נעימים בחג היה אחין שלי בן 17 שחק אתם מזה יפה אבל הבן שלי כל הזמן אומר ועשה דברים לא נעמים דוגמה עושה קרוב עלו גרפס חזק מושך לו באף ובאוזניים משחק אתו אלימות ולא עדין כלפו שחקו דמקה ובאמצע המשחק הבן שלי הפך את כל הלוח וכד מה עלי לעשות הם ממש אחרים כשיש אורחים עושים לי מזה פדיחות

שלום דפנה, הדברים שלך גרמו לי לחייך, פשוט כי הם כ"כ מוכרים. ילדים, מטבעם, אינם יצורים מנומסים במיוחד, והם נוטים לעשות לנו 'פאדיחות' חינניות, דווקא ברגע הלא מתאים. ובכל זאת, אם נהיה רציניים לרגע, מי שמשתנה מול אנשים זרים זה בדר"כ אנחנו, ההורים, שנעשים רגישים יותר לביקורת, ומנסים להפגין משפחתיות למופת וחינוך ללא דופי. הילדים שלנו, חכמים שכמותם, מגלים את החולשה הזו שלנו, ומנצלים אותה עד תום. הם יודעים שבנוכחות אנשים אחרים אנחנו לא צועקים, לא מענישים, ומשתדלים להציג חזות רגועה לתפארת. לכן, נדמה לי שכדי לשנות את הדפוס, עלייך לנסות לעשות את הבלתי צפוי, ולהפתיע את ילדייך בתגובה לה אינם רגילים. כך, למשל, כאשר מישהו מהם מתחיל להשתטות, אמרי בקצרה "לא נעים לי להישאר כאן כשאתם מתנהגים כך, ולכן נחזור הביתה עכשיו". אני יודעת שזה לא תמיד אפשרי ולא תמיד מעשי, אבל אם כן - זוהי תגובה חזקה שהם יזכרו. אם אין אפשרות לעזוב את המקום לגמרי, אפשר להיכנס לחדר צדדי, ולהישאר איתם שם לזמן מה ("אי אפשר להישאר בסלון כשאתם מתנהגים כך. אז נשחק כאן"). יכול להיות שתפסידי דקות יקרות עם המארחים שלך, אבל תרוויחי ילדים מחונכים. כאשר את מאפשרת לבן שלך להתנהג בחוסר כבוד כלפי האחיין שלך, את כאילו משדרת לו שזה בסדר מבחינתך, ושזו אופציה התנהגותית נסלחת. אם היית קמה ברגע שה קרה ומוציאה אותו לחדר אחר, אולי הייתה פורצת תקרית בלתי נעימה, אך בנך היה לומד שהתנהגותו אינה מקובלת עלייך בשום מקרה. כמו תמיד, גם במקרה זה, חינוך הילדים כרוך בעבודה ומאמץ, וכנראה שאין קיצורי דרך. אנחנו נשארים הדמויות המחנכות והמנחות גם (ואולי אף יותר) מחוץ לכתלי הבית. בהצלחה ליאת

תודה רבה מחכה כבר לאורחים בכדי ליישם