בעיות הסתגלות לכיתה א'

ליאת שלום, ביתי בת 5 ו-10 חודשים עלתה לכיתה א' אנחנו כבר כמעט חודש בכיתה א' והילדה מסרבת להתנתק מאיתנו בבוקר היא עושה סצנות של בכי בכול בוקר כמה שאני מנסה לדבר איתה בבית היא מבטיחה שהכול יהיה בסדר ושמגיעים בבוקר למחרת הסיפור חוזר על עצמו חשוב לי לציין כי הדבר היחידי שגורם לה לשחרר את היד זה רק שהמורה שלה מגיעה לכיתה וגם זה בקושי לאחר שאנחנו הולכים הכול בסדר ומתנהל כרגיל זה קרה לה גם לאחר שבוע שהכנסתי אותה לצהרון והיא סרבה שיקחו אותה לשם וסירבה בתוקף עד שהוזעקתי לקחת אותה. באופן כללי קשה לה להתנתק מאיתנו אני לא יודעת איך להתמודד עם זה יחד עם זאת שהשבוע הראשון היה בסדר ונראה מבטיח והכול השתנה פתאום. כול בוקר באותו התהליך אני מתחילה את הבוקר בעצבים ובכי כשאני עוזבת אותה וזה גורם לי להמשך היום לא טוב תעזרי לי בבקשה

שלום חני, מבלי להיכנס כרגע אל הסיבות לקושי של בתך להיפרד (יש ילדים המתקשים במעברים כמעט בכל המסגרות, וגם הם מתרגלים בסוף...), נדמה לי שאפשר לנסח איזה כלל יסודי אחד שהוכיח את עצמו - כאשר לילד שלנו קשה מאד, הוא צריך אותנו רגועים סמכותיים ושקטים, ולא נחלשים בוכים או מתעצבנים יחד איתו. לכן, יהיו הסיבות אשר יהיו, בזמן הפרידה בבוקר עדי מאמצים להישאר רגועה, תוך שאת מזכירה לעצמך שאינך משאירה אותה במדבר שממה, אלא בכיתה א', בבי"ס טוב, בידיה של מורה אחראית ומנוסה. אפשר (וגם חשוב) להישאר אמפתיים לקושי, ועם זאת לשדר עם או בלי מילים שאת סומכת עליה, סומכת על ביה"ס, וסומכת על על עצמך. נסי לא להיגרר לסצינות דרמטיות, ולהישאר שקטה ועניינית גם מול בכי מר. לאחר הפרידה, הזכירי לעצמך שוב שהיא בידיים טובות, ונסי להתפנות למשימות היום שלך. במפגש המחודש שלכן בצהריים או אחה"צ, שבחי אותה על המאמץ וההתגברות, גם אם היה בכי בבוקר. הביעי הערכה לזה שהיא "משתדלת", וביטחון ביכולתה להתאקלם בסופו של דבר ולתפקד כתלמידה נהדרת. והנה, רק החלה השנה, וכבר סידרו לנו חופש. נסו ליהנות ולנוח בחופש כדי לצבור כוחות לנסיגה הקלה שבוודאי תורגש אחרי החגים. שנה טובה ובהצלחה ליאת