אחות גדולה ממני
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
אני האחות השלישית במשפחה, ויש לי שתי אחיות גדולות ממני. לצערי יחסיי עם האחות שלפניי לא טובים כלל. בכל הזדמנות היא מנסה להרגיז אותי ולהוכיח כמה אני לא טובה ויש בי הרבה פגמים. אני בת 18 והאחות שלפניי בת 21. גם במפגשים עם חברים היא חוברת לאנשים ומנסה להתסיס אותם נגדי. בילדותינו אחותי לא למדה וייתכן שהיא מגלה קינאה בי משום שאני למדתי. בנוסף כאשר היא באה אליי לשוחח איתי ומבקשת עיצה או המלצה היא הופכת את דבריי ומשנה אותם וכל מי שמעורב בעיניין שומע דברים שלא אמרתי כלל. היא פוגעת בי ומעליבה אותי בצעקותיה עליי. חברות שלה באות אליי ושואלות אותי למה אני לא מדברת איתה והישבתי משום שהיא פוגעת בי. יצויין כי חברותיה מאוד חוששות מפניה משום שגם עליהם היא צועקת אך בכל זאת מעדיפות להיות איתה ולרצות אותה. מה לעשות איתה? באופן כללי היא טיפוס מאוד עצבני וחסר מנוחה.
שלום פלונית, כאחים ילדים, הגדלים באותה משפחה, אין לנו ברירה אלא ללמוד לחיות יחד תחת קורת גג אחת, ולשאת זה את זה על חולשותינו ובעיותינו. כמבוגרים, המשימה של חיים בכפיפה אחת הופכת קשה יותר, לעיתים אף בלתי נסבלת. מסיבה זו, אנשים צעירים עוזבים את בית ההורים, ומוצאים לעצמם סביבה חברתית המתאימה לאורחות חייהם, להעדפותיהם ולעיסוקם. כרגע, אתן עדיין חיות יחד, אך עד מהרה כל אחת מכן תפנה לדרכה, ותבנה לעצמה חיים בנפרד, ללא הצורך להתנגש ולריב. נסי לצמצם את המגע ביניכן למינימום, ולמקד את תשומת הלב שלך בחברותייך. כאשר היא מארחת חברות - התרחקי, ואל תגיבי לפרובוקציות. גם אם זה לא תמיד יהיה קל, נסי להתנחם בכך שאתן נמצאות על סיפם של חיים עצמאיים ובוגרים, לגמרי בנפרד. בהצלחה ליאת