פחדים אצל בן 6 - 2 שאלות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

18/09/2011 | 08:59 | מאת: דניאלה

שלום ליאת, הנני אם חד הורית לבן 6. חברו של בני סיפר לו שסבתו נפטרה. כאשר בני שאל אותי "אימא גם אני אמות, גם את תמותי"? הסברתי לו שאנשים מאוד זקנים מתים בשיבה טובה (כמובן דילגתי על הקטע שאנשים צעירים עלולים למות טרם זמנם). חשבתי שהתשובה שלי הניחה את דעתו. מאז, הוא נכנס ללחץ ופורץ בבכי היסטרי ואומר לי "אימא אני לא רוצה למות זקן ואני לא רוצה שאת, סבתא או סבא ימותו". כל ניסיונותי לנסות להסביר לו שזה תהליך טבעי אצל אנשים זקנים - עולים בתוהו. כל פעם שהוא שואל אותי, אני נאלצת לשקר לו ולהגיד לו שהוא לא ימות. אני יודעת שזה לא נכון לשקר לו, אבל אין לי את הכלים לנסות ולהסביר לו מבלי שהוא יכנס ללחץ ויפרוץ בבכי. שאלה 2: בשני הלילות האחרונים בני פוחד ללכת לישון מחשש שהוא יחלום חלום רע. הוא עוצם עיניים והוא אומר לי שהוא חלם חלום רע. יש לו פחדים ואז הוא משייך את זה לחלום רע. הוא מבקש שאני אשב לידו עד שהוא ירדם. כיצד עלי לנהוג בשני המקרים שציינתי. עלי לציין שבני לא נחשף חויה טראמותית מפחידה, אני מאוד מקפידה על התכנים שהוא צופה בטלויזיה. לסיכום, לא קרה שום דבר שיכול להסביר מדוע פתאום יש לו כאלה פחדים. אודה לך על תשובתך דניאלה

לקריאה נוספת והעמקה
18/09/2011 | 23:12 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום דניאלה, אקדים ואתייחס דווקא למשפט האחרון שלך ("לא קרה שום דבר שיכול להסביר מדוע פתאום יש לו כאלה פחדים"). רוב פחדי הילדות אינם מוסברים ע"י אירועים טראומטיים, אלא דווקא כתוצאה של התפתחות קוגניטיבית תקינה. המודעות לאיומים השונים, מתפתחת עם הגיל, ובהתאם מופיעים גם הפחדים והחששות. בנך הגיע לשלב ההתפתחותי בו קיימת רגישות גבוהה לשלמות הגוף, ועיסוק רב במחלות, פציעה ומוות. הרעיון של התכלות הגוף והקיום מאיים על כולנו, ובגיל בו מנגנוני ההכחשה וההדחקה עדיין לא חזקים מספיק - החרדה מציפה מאד. המודעות לקיומו המוחלט של המוות כבר די מלאה בגיל 6, ולכן, להערכתי ההבטחה ש"אתה לא תמות אף פעם" מרגיעה (אם בכלל) רק לזמן קצר, בעיני עדיף להימנע מאמירות שקריות, ובמקומן - להתמקד בניסיונות להגביר אצלו תחושה של שליטה על בריאותו ועל גופו. במקביל, אפשר להזמין אותו לפעילויות סובלימטיביות של יצירה ומשחק, שעיקר כוחן בהיותן מסיחות מצד אחד, ומעבדות וממתנות את החרדה מצד שני. אשר לשני הלילות האחרונים, אפשר - לדעתי - לשבת לצידו עד שיירדם (לא לקחת למיטתך!), ובנוכחותך הרגועה והבוטחת לסייע לו לשרוד את ההצפה ולהתגבר עליה במהירות. בברכה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים