המשך מלמטה- הסתגלות במעון

ליאת את נהדרת, תודה רבה! אמרתי את כל מה שייעצת והייתה שיחה טובה ונעימה שאני מרגישה שעזרה מאד. עדיין - התינוקת בגן במשך 4 שעות כל יום כרגע ומשבוע הבא אאלץ להשאיר אותה 7 שעות. היא עוד לא לגמרי "מאוקלמת" ויש הרבה קטעים של בכי. זו ילדה לא בכיינית כלל, ובבית אפשר לעבור יום שלם בלי בכי! (בבית בהחלט נענים צרכיה מיידית). השאלה היא אם זה כבר שלב של בכי "נורמלי" "הגיוני" של תהליך הסתגלות ושל התרגלות לכך שיש עוד ילדים וצרכיה לא נענים מיידית, ואז אני יכולה "להרפות" ולהמתין שהזמן יעשה את שלו (כפי שהגננת מייעצת) או שהיא עדיין במצוקה אמיתית כפי שהיה בימים הראשונים? כאשר אנחנו נכנסות לגן בבוקר וכאשר אני לוקחת אותה מהגן וכל אחהצ היא שמחה ומאושרת. המון המון תודה!

שוב שלום תמר, אני שמחה לקרוא שבתך מפגינה שמחה בבואה ובצאתה מן הגן. זה בהחלט סימן טוב. אם את מרגישה שקיימת בגן לפחות דמות אחת אליה בתך הצליחה להיקשר, ואשר מצליחה להרגיע ולנחם אותה בהצלחה בהיעדרך, אפשר להתחיל להאריך את הימים. כמובן שלא אוכל לדעת מכאן האם ועד כמה יש בבכי של התינוקת 'סבל ממשי' או 'נורמטיבי' - זהו מידע שאימהות רגישות אמורות להרגיש דרך הבטן. תסמכי על האינטואיציות שלך. הן בדר"כ אמינות יותר מכל פסיכולוג. בהצלחה :-)) ליאת