הסתגלות לגן..

שלום, הכנסתי את בני בן השנה וחודש לגן לאחר שהיה איתי בבית כל תקופת ינקותו. חשוב לציין כי הוא ילד נוח מאוד שובב אך חביב ומאוד אוהב חברה גם של מבוגרים וגם של ילדים. בימים הראשונים היה כמה שעות בהדרגתיות והיה נראה בהלם אך מסתדר. לאחר היום הרביעי בגן חלה בשפעת ושוב היה עימי בבית וגם כמובן שבת. ביום ראשון הבאתי אותו אל הגן אך בכה כל היום ורצה ידיים ולא היה מוכן לישון אך אכל יפה. גם היום כשהכנסתי אותו לגן חייך אל גננת אחת וכשראה את השניה החזיק בי בעוצמה ולא רצה לרדת מהידיים ולשחק עם הילדים. מה עושים? הגננת שלא רצה ללכת אליה לא הכי סימפטית בעולם בלשון המעטה ויש לי חשש כי הוא לא זוכה ליחס יפה מצידה זה רק חשש כי פעם שמעתי אותה צועקת אך אינני יודעת מדוע ולא ראיתי את הסיטואציה. אין באפשרותי כל הזמן ללכת ולבדוק בסתר מה מתרחש וגם לא לדעת לפי בני מאחר ואינו מדבר אך אינני יודעת האם העצבנות שלו בזמן האחרון היא בגלל קשיי הסתגלות או שמא קורה משהו בגן ולא אצליח לעצור זאת לפני שייגרם נזק. יש לציין כי בימים האחרונים הוא מושך לי בשיער וצובט אותי בחוזקה ונורא מתעצבן משהו שבחיים לא ראיתי עליו. גם ציפיתי שיסתגל לגן בקלות מאחר ואני מכירה את אופיו. מה ניתן לעשות???

שלום רב, בנך נמצא בשלב ההתפתחותי בו חרדת הנטישה וחרדת הזרים נמצאת בשיאה. גם מול אדם זר חביב ביותר - סביר שיופיעו תגובות בכי וחרדה, ולכן האפשרות שקרה משהו בלתי ראוי בגן אינה המסקנה המתבקשת הראשונה. אני מציעה להתאזר בסבלנות, ולהמשיך לקצר לו את השהות בגן ככל שתוכלי, עד שיתרגל לדמויות המטפלות וירגיש בטוח במחיצתן. בהצלחה ליאת