בעיות חברתיות

יש לי ילד מאוד חכם אשר תמיד בכל גיל בית הספר היסודי סבל מבעיות חברתיות,הוא תמיד מרחם על עצמו ומתלונן שכולם נגדו,עכשיו הוא התחיל ללמוד בכיתה ז הוא לא נפגש עם חברים כל היום הוא בבית מול המחשב כשאני משכנעת אותו לצאת להפגש עם חברים הוא אומר שאני מחפשת את רעתו מאוד כואב לי שהוא לא עובר חוויות ילדות,שהוא לא יוצא עם חברים,שאין לו חבר טוב שבא אליו,אך אפשר לעזור לו

שלום יהלי, דאגתך וכאבך מובנים מאד. לראות ילד בלי חברים זה קשה ועצוב. אני מבינה גם את רצונך האמיתי לעזור לו. בנך התחיל השנה את חטיבת הביניים, ובימים אלה הוא נמצא בעיצומה של תקופת ההתאקלמות הראשונית. אלה ימים קשים עבורו, ימים של בדידות, זרות, ניכור, מאמץ לשרוד את השעות הארוכות האלה, ולהבין "מי נגד מי". ואז, כשהוא מגיע הביתה, למקום הבטוח, הנעים, המקום *שלו*, את "משכנעת" אותו לצאת עם חברים. הרי לו יכול היה לעשות זאת, לו היו לו חברים כאלה, הוא בוודאי היה עושה זאת, לא? הרי לו יכול היה לעזור לעצמו ולפתור את הבעיה החברתית שלו, כבר מזמן היה יוצא מהבית ואוסף חוויות טובות כשאר בני גילו. לכן, אני מציעה להניח לו, ולא להוסיף לו גם את ההפצרות שלך. במקום זאת, פעלי למציאת פיתרון מעשי. נסי לשוחח איתו ולחשוב יחד האם קיימות מסגרות חוץ-בי"ס כמו חוגים, תנועת נוער, וכד'. לצד זה, ולאור העובדה שמדובר בקשיים המתמידים שנים רבות, אני ממליצה על פנייה לטיפול פסיכולוגי, שיסייע לו בשיקום הדימוי העצמי, ובשיפור המיומנויות החברתיות שלו. זה בהחלט לא מאוחר בהצלחה ליאת