המשך - הסתגלות במעון 8 חודשים

תודה! גם אני מרגישה שנכון לעשות זאת בהדרגה ואכן יש תוצאות ולאט לאט הילדה מסתגלת, אך תוך כדי התהליך אני מרגישה שזה מעורר אצל המטפלת התנגדות והיא אף אומרת בגלוי שלא סומכים עליה ושיניחו לה "להתמודד". מדובר היה בשהייה עם הבת במשך 4 ימי קליטה ופרידה קצרה באמצע ולאחר מכן השארתי אותה לבד במשך כ-4 שעות. זהו מעון של יום ארוך ואני לא מתכוונת להשאיר אותה שם בצהריים בהתחלה. אשמח אם תוכלי לתת לי נימוקים מקצועיים להתמודד עם הטענה שלא סומכים עליה ובכל זאת לעשות כרצוני. תודה רבה רבה ואני מקווה שהייתי ברורה

שלום תמר, לא תמיד פשוט לנו לעמוד מול אנשי חינוך מלאי כוונות טובות, לעמוד על עקרונותינו, ולהדוף את תביעותיהם. אחרי הכל, הילדים שלנו נמצאים בידיהם שעות רבות במשך כל יום, וחשוב (באמת!) שתישמר אווירה של שיתוף פעולה ופתיחות. במקרה שלכם, הייתי מסבירה שוב, שאלמלא היית סומכת עליה לא היית בוחרת בגן שלה מלכתחילה, אלא שלצד האמון בה, את מרגישה צורך להיפרד מבתך בהדרגה, כדי לא להכביד עליה. תוכלי לתת לה כדוגמא את הדילמה המפורסמת לגבי השאלה המפורסמת "איך הכי נכון להוריד פלסטר דביק מעל פצע כואב. האם לאט לאט ובהדרגה, או במשיכה אחת מהירה וחדה?". מסתבר (עפ"י ספרו של דן אריאלי "לא רציונלי ולא במקרה"), שלפצוע, קל ונעים יותר אם עושים זאת לאט לאט, ואילו לאחיות נוח יותר לעשות זאת בבת אחת, בין היתר כדי שלא יצטרכו בעצמן להתמודד עם הידיעה שהן מכאיבות. כלומר, הן עצמן מעדיפות שזה ייגמר מהר והסבל יפסק כבר. באופן דומה, נדמה לי שגם לגננות, קשה לראות את הילדים בגן סובלים, והן היו מעדיפות את שיטת ה"זבנג וגמרנו". אולם לילד עצמו, אין ספק שההדרגה (במידה ואפשרית) עדיפה, ומאפשרת בניית אמון וביטחון ללא סבל. האם זו לא סיבה מספיק טובה? בהצלחה ליאת

ליאת את נהדרת, תודה רבה! אמרתי את כל מה שייעצת והייתה שיחה טובה ונעימה שאני מרגישה שעזרה מאד. עדיין - התינוקת בגן במשך 4 שעות כל יום כרגע ומשבוע הבא אאלץ להשאיר אותה 7 שעות. היא עוד לא לגמרי "מאוקלמת" ויש הרבה קטעים של בכי. זו ילדה לא בכיינית כלל, ובבית אפשר לעבור יום שלם בלי בכי! (בבית בהחלט נענים צרכיה מיידית). השאלה היא אם זה כבר שלב של בכי "נורמלי" "הגיוני" של תהליך הסתגלות ושל התרגלות לכך שיש עוד ילדים וצרכיה לא נענים מיידית, ואז אני יכולה "להרפות" ולהמתין שהזמן יעשה את שלו (כפי שהגננת מייעצת) או שהיא עדיין במצוקה אמיתית כפי שהיה בימים הראשונים? כאשר אנחנו נכנסות לגן בבוקר וכאשר אני לוקחת אותה מהגן וכל אחהצ היא שמחה ומאושרת. המון המון תודה!