בן 4 לא עוזב

בני בן ה-4 נכנס לגן עירייה השנה. עד עתה היה בגן קיבוצי קטן. כבר שם בשנה האחרונה הגננת סיפרה שהוא מתעלק על ילדים. ברגע שמוצא מי שישחק איתו הוא חייב שכל היום הם ישחקו ביחד ולא נותן מרווח. השנה רק התחילה, בקושי רב, יש לומר... אבל עם זה הוא ואני נתמודד, מה שכן הגננת כבר אמרה לי שהוא מתעלק על ילדים ושאני אוריד אותו מילדה מסויימת כי היא מאוד סגורה. לשאלתי מה אמרה לבני שראתה שהוא מתעלק עליה היא הפנתה אותו לילדים אחרים , הוא בכה. מה את מציעה שאומר באופן כללי. הוא כבר שאל אותי היום לגבי ילדה אחרת מה לעשות אם לא רוצה לשחק איתו כל הזמן. שאלתי מה הוא חושב, הוא אמר שהוא לא יודע. הצעתי לשחק לבד או לנסות ילד אחר. אני מרגישה שממש חסרים לו כישורים חברתיים, והוא לא רואה סיטואציות חברתיות, אני לא רוצה יותר מידי לעשות מזה עניין על תחילת השנה שגם ככה קשה כי הוא לא מכיר אף אחד ומצד שני לא רוצה להזניח . תודה על הסבלנות

שלום מילה, קריאת המפה החברתית והבנה של רמזים תשורתיים לא מילוליים, חשובה מאד לצורך תפקוד חברתי תקין. יש ילדים שמתקשים בהבנת הסיטואציה החברתית והקודים הבינאישיים, לפעמים בשל איחור התפתחותי, לפעמים בשל בעיה תשורתית, ולפעמים מטעמים אחרים, כמו חוסר בהתנסויות מספקות, קושי בהבנת נקודת מבטו של האחר, או אפילו פינוק ושתלטנות (גם אם בדרכי נועם). כדי לחשוב על פתרונות והתערבות, רצוי להגיע להבנה בהירה אשר למקור הבעיה, ורק אז לפעול. בהנחה שנשללה בעיה התפתחותית ותקשורתית (בהן מטפלות בדר"כ קלינאיות תקשורת), הדרך המומלצת היא תיווך מסייע של המבוגר בסביבתו, שייעשה בזמן אמת. אני מציעה לוותר על הביטוי המעליב "התעלקות", ובמקומו אפשר לדבר ולתרגל שימוש נכון ב"מרחב האישי" של עצמי ושל האחר, אליו אנחנו לא פולשים ללא רשות. תוכלי לתרגל זאת איתו בבית, ולהדגים לו מתי קרבת יתר אינה נעימה ואינה מזמינה, ומתי (ועם מי) זה מתאים יותר. אני מסכימה איתך שלא כדאי להזניח את הנושא, ואסביר מדוע: ילד 'דביק' מדי, הופך בהדרגה בעיני האחרים (ילדים ומבוגרים) ככזה שאפשר לסרב לו שוב ושוב מבלי להיזהר בכבודו. כאשר אנחנו מסרבים למישהו בפעם הראשונה, אנחנו עושים זאת בנימוס ועדינות, כדי לא לפגוע. אולם סירובים או דחיות חוזרות, שוחקים את הזהירות הזו, ולכן תיתכן פגיעה חוזרת אצל ילד שמנסה עוד ועוד. נסי לעזור לו לזהות גם בבית, סימנים של חוסר רצון או חוסר הסכמה, וחזקי אותו בכל פעם שהוא מצליח לוותר ולסגת. אם את רואה שהמצב אינו משתפר, פני להתייעצות ולהדרכה הורית. שבת שלום ליאת

שנה שעברה. ואני באמת מ-א-ו-ד נעלבתי שבחרה ולהשתמש בה וגם הערתי לה על זה. אני חייבת לציין שהילד מאוד מפותח שפתית מגיל צעיר, זיכרון מדהים, ילד חכם לכל הדעות. אני רואה מהסטואציות עם חברים שהוא לא דביק ושומר על מרחב אישי, אך הקושי הוא יותר שהילד/ים שאיתו פונה לשחק במשהו אחר או עם מישהו אחר, ואז ישנו קושי רב, תיסכול ואז זה מתקשר לי יותר לשתלטנות, ורצון להוביל. תודה על התשובה. אני אמשיך לעבוד על זה בבית בינתיים.