ילד מקלל

שלום רב, ילדה בת 4, די רגועה , התחילה ללכת לגן ילדים, באה הביתה , מתחילה לשפוך עלינו עצבים, מקללת , יכולה להשפיל סבתות , סבות, אמרת מילים לא יפות להורים מה אתם ממליצות, מה דרכים להתמודד עם, ספרים, לינקים ?

שלום אנדי, ימי ההסתגלות לגן חדש עלולים לגבות לפעמים מחיר רגשי מהילדים, שיכול לקבל ביטוי בחוסר תיאבון, קשיי הירדמות, פחדים, עצבנות, חוסר סובלנות ("פתיל קצר"), ועוד. אם ההתנהגות שלה מאד בלתי אופיינית, הגיוני להניח שמדובר במשבר שיחלוף, ולא מוכרחים להגיב. אם, לעומת זאת, הדיבור הלא מכבד והקללות היו עוד קודם לכן, חשוב לפעול כדי להפסיקם. אני מציעה במקרה כזה לתדרך את הסבים, ולהגיב (אתם והם) באופן עקבי ולא מתפשר. בכל פעם שהילדה מדברת בגסות, בחוצפה או בזלזול, התרחקו ממנה (פיזית ומנטלית), ממש כפי שהייתם עושים לו השכנה שלכם דיברה אליכם כך. הרעיון הוא ללמד אותה (במעשים! לא בדיבורים) שבכל פעם שהיא תתנהג בחוסר כבוד, יהיו לכך תוצאות לא רצויות, והיא תרגיש לא אהודה, לא "מצ'ופרת", ולא מתוגמלת בכל אותם דברים כייפים שהורים וסבים יודעים ואוהבים להעניק. כמובן שבכל פעם שהיא מתנהגת יפה, חשוב לציין זאת, ולהזכיר כמה נעים לכם איתה כשהיא 'כמו גדולה'. והערה קטנה לסיום. ילדים בני ארבע (גם החכמים שבהם) עדיין לא ממש מבינים את משמעותן של מילים גסות וקללות. הם למדו להשמיע אותן כדי לגרום למבוגרים להגיב. כאשר אין קהל שמתרשם מהקללות, הילד מוותר עליהן בדר"כ די מהר, כי אין לו שום רווח מהסיפור. נסו לא להיעלב כ"כ מכל שטות שנאמרת, ופחות להגיב. לפעמים די בכך כדי להכחיד את הנטייה לקלל. בהצלחה ליאת