פחדים אצל ילד בן 5

שלום, בני בן 5 וחצי, מאוד מפותח ורגיש. בזמן האחרון הוא מפחד ללכת לבד לשירותים בבית(בגן הוא הולך בלית ברירה). זה יחסית חדש, למרות שמאז ומתמיד פחד להמצא לבד בחושך או ללכת לחדר חשוך לבד ע"מ להדליק את האור. בשירותים הוא מפחד להיות לבד גם אם אני באה איתו ומדליקה את האור. בערב הוא גם "מזדנב" אחרי לכל מקום. מצד אחד חשוב לי שילמד לא להכנע לפחדים ולהתגבר, מצד שני הוא באמת פוחד ונורא נלחץ. מה נכון לעשות--לותר לו וללכת איתו ולחכות שזה יעבור, או לתת לו להתמודד וללמוד להתגבר? תודה!

שלום לך, את מצביעה על הדילמה הכמעט נצחית שלנו כהורים - עד כמה להיות שם בשביל ילדינו, ומהו המינון הנכון שיאפשר להם התמודדות בריאה עם אתגרים. אני מניחה שכל הורה מוצא לעצמו את שביל הזהב בדילמה הזו, ו"מזגזג" על הקו הדמיוני המסמן את ה*נכון*. ילד רגיש וחששן מאותת לנו על נזקקות רבה יותר, ובדרך כלל גם מצליח לגייס התנהגויות מגוננות יותר. מעצם זה שאת מעלה את השאלה לכאן, אפשר להניח שאת ערה מספיק למחירים של הגנת-היתר. אני מניחה שתצטרכי למצוא את דרך הביניים המתאימה לך. ככלל, מומלץ לברר עם הילד ממה בדיוק הוא פוחד, ולהשתדל לתת מענה מספק (גם אם לא מושלם) כהרגעה. אפשר להתחיל מנוכחות פיזית קרובה, ובהדרגה להרחיב את טווח ההשגחה שלך, תוך שאת מעודדת בכנות כל ניסיון התמודדות. חשוב להדגיש, בכל גיל, שגיבור הוא לאו דווקא מי שאינו פוחד, אלא מי שפוחד ומתגבר. בשמחות ליאת

אני מתנצלת מראש אם אשמע יומרנית אולם התשובה של ליאת לא מספקת אותי כלל. גם לי יש ילד בן 5.5 שמפחד מאו ובמשך שבועיים הפחדים שלו ממש חמורים בעיני. לא מספיק לשאול את הילד ( כמובן שאני שואלת וזה לא עוזר) ולומר לו להתגבר על הפחד עלול בעיני לגרום לו להתבייש בתחושות שלו כי זה משדר לו שהוא לא אמיץ מספיק. וזה עלול בעיני (מניסיון אישי) להעצים את החרדות שאולי ירגעו בטווח הקצר אבל יתפרצו בגדול אח"כ. אני החלטתי לפנות לבעל מקצוע (פסיכולוג) לעיתים יהא נוח לילד לספר מה מטריד אותו. ואם זו דרך למשוך תשומת לב אז כדאי לדעת. זו דעתי. ואני יכולה להבין מאוד התסכול של האם. בהצלחה, שלומית