איך מציבים גבולות ?

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

01/09/2011 | 22:26 | מאת: חנה

בתי בת 4 וחצי מרביצה כל פעם שמשהו לא מוצא חן בעיניה, גדול או קטן, במיוחד לאחותה (בת 3) ולנו ההורים. בגן היא מלאכית ומשוגעים עליה. ברור לי שהיא פשוט מחפשת גבולות שאנחנו צריכים להציב בפניה. אני יודעת שהיא צריכה לראות תוצאה ישירה מהמעשה שלא ישתלם לה לחזור על כך -כמו לא להיות בחברתנו אם היא לא נעימה. אבל איך עושים את זה? טכנית: נעבור לחדר אחר היא תבוא אחרינו. ננעל את עצמנו בחדר אחר? נשמע הזוי. לנעול אותה בחדר -וודאי שלא. אז איך עושים את זה -תוצאה הגיונית ישירה להתנהגות כזו במסגרת המשפחתית? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה
02/09/2011 | 02:05 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום חנה, לפעמים, כאשר לא מתאפשר ניתוק פיזי (למה, בעצם, אינך יכולה להיסגר בחדר השינה שלך לחמש-עשר דקות? ללכת להתקלח? ללכת לתלות כביסה? לשירותים?), אפשר ליזום נתק פסיכולוגי. כלומר, להתעלם מנוכחותה, תוך שאתם מציינים בקצרה "כל זמן שאת מכה, לא כייף לנו איתך. אנחנו פגועים עכשיו, ולא מעוניינים לשחק או לדבר". ילדים, ובעצם כולנו, זקוקים מאד לחברה ולתשומת לב, והתעלמות או בידוד חברתי זו סנקציה חמורה. מעבר לכך, אני מציעה לעשות הכל כדי לא לאפשר לה להכות אתכם, גם אם תצטרכו לצורך כך לעצור אותה פיזית או לרסן אותה בחוזקה. כדי ללמוד עוד על פרקטיקות מעשיות, אני מציעה להגיע להדרכת הורים אצל פסיכולוג ילדים קליני, או להיעזר בספרות הורית טובה, הנמצאת בשפע על המדפים. להערכתי, אתם יודעים מה צריך לעשות, אך מתקשים ביישום עקבי של הדברים. לפעמים, הדרכה הורית מסודרת מסייעת גם באיתור הקשיים והכשלים, ומייעלת את התהליך. בברכה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים