תאווה לממתקים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום, ביתי בת 4 אוהבת בצורה הנראית לנו קיצונית ואף אובססיבית מתוקים וחטיפים. מאז שהייתה קטנה יותר השתדלנו להגביל את אכילת הממתקים לממתק אחד ביום כאשר בסופ?שים בדר?כ התרופפו מעט הגבולות. כאשר היא הולכת לחברים היא קודם כל מבקשת ממתק או חטיף ומבקשת ממנו הרבה. היא לא מסתפקת בקצת ולא בדבר אחד אלא מנסה כל הזמן יותר. כאשר אני משאירה אותה לבד אצל חברות אני שומעת לאחר מכן מהאימהות על התאווה שלה לחטיפים וממתקים. גם בבית היא כל הזמן סביב זה, מבקשת ממתק ומנסה כל פעם לקבל יותר מממתק אחד. אנחנו מרגישים מצד אחד שאולי ההקפדה שלנו הייתה קשה מידי אך מצד שני ללא גבולות היא תאכל רק ממתקים כל היום. זקוקים מאוד לעצתך איך עלינו לפעול ולמה הדבר. תודה, רונית.
שלום רונית, הניסיון מלמד שבמקרים של הגבלה קיצונית על אכילת ממתקים, המשאלה והתשוקה אליהם עלולה להתגבר, ולכן - כמו תמיד - איזון הוא שם המשחק. בין איסור מוחלט לבין "אכילת ממתקים כל היום" יש תווך עצום, שבו 'נופלים' כנראה רוב הילדים שלנו. פעם מישהו בדק ומצא שאם נותנים לילדים לבחור לעצמם את התפריט ללא כל התערבות או דעה קדומה, הם יידעו להרכיב לעצמם את התפריט הנכון. אני לא יודעת עד כמה מדובר במחקר אמיתי או במיתוס, אך אני נוטה להאמין שיש בזה משהו. בכל מקרה, כרגע, כשכבר קיימת מידה של גרגרנות, אפשר לנסות להרפות קצת, ואולי אפילו לנסות את האסטרטגיה הפרדוכסלית (לתת לה לזלול עד בחילה, כמו שקורה לפעמים בזמן ביקור במפעל שוקולד), ולראות מה יהיה. נסו לשלוט במה שנכנס הביתה, להקפיד על מוצרים מתוקים איכותיים ככל האפשר, ועל תזונה מאוזנת ובריאה בזמן הארוחות. אני מניחה שאם תרפו קצת מהעיסוק בזה, משהו יירגע גם אצלה. בשמחות ליאת