התלבטות לגבי גן

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

26/08/2011 | 17:23 | מאת: קובי

שלום. התייעצתי בעבר לגבי ביתי בת השנתיים ועשרה חודשים, לפני כשבועיים נולדה לה אחות חדשה, היא מקבלת את זה כצפוי עם התקפי זעם שהולכים ופוחתים. מבחינת הגן היא הייתה עד עכשיו בפעוטון שהיא מאוד אוהבת מגיל חצי שנה עד 3, רצינו מאוד להעלות אותה עם החברים שלה לגן הבוגרים, אך בגלל שאנחנו לא מאותו ישוב לא מאפשרים לנו. אנחנו לא רוצים לרשום אותה בישוב שלנו כי אנחנו לא חושבים שהוא מתאים וטוב בשבילה ובשבילנו. אז כרגע אין לנו הרבה אפשרויות ואנחנו לא יודעים מה כדאי לעשות, אם להשאיר אותה בפעוטון הנוכחי שרוב הילדים הם בסביבות גיל שנה ויש עוד 4 ילדים בוגרים סביב גיל שנתיים + - 3 חודשים, או להשאיר אותה בבית עם אמא שלה והתינוקת ולהשקיע בחוגים אחה"צ, ביקורים תכופים בספרייה ופגישות אחה"צ עם ילדים אחרים בני גילה, או לרשום אותה בישוב שלנו שאנחנו לא סומכים ולא מעוניינים בשיטת החינוך שנמצאת פה. כמובן שאנחנו רוצים את טובת הילדה ולכן ההתלבטות היא קשה מאוד. מבקשים את עזרתכם.. תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה
28/08/2011 | 11:28 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום קובי, מזל טוב להולדת בתכם השניה! הגם שאני נוטה לצדד בדחיית הכניסה לגן עד למכסימום, נדמה לי שבגיל שלוש הצורך במסגרת חינוכית מסודרת הופך רלוונטי מאד, וחיוני לא רק כסידור המאפשר להורים שקט ונוחות, אלא כמענה אופטימלי לצרכים המוטוריים, חברתיים, רגשיים וקוגניטיביים של הילדים. אל תשאירו ילדה נבונה בת שלוש במסגרת של תינוקות, כי התרומה המועטה לא מצדיקה בעיני את המחיר. אם הגן המקומי אינו עונה על ציפיותיכם, נסו למצוא מסגרת אחרת, גם אם מעט מרוחקת, ואפשרו לה ליהנות ממה שמסגרת טובה יכולה לתרום לה. כמובן שחינוך ביתי (אם הוא נעשה היטב) הוא גם אופציה, אך כדי שהוא יהיה שווה בערכו למסגרת טובה נדרשת השקעה ומחשבה רבה, כמו גם קריאה, קשר עם הורים אחרים, ועמידות לתחושות של ספק ואשמה שעלולות להתקיף מפעם לפעם. החלטה לא פשוטה! בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים