שלום ליאת

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

17/08/2011 | 22:13 | מאת: rina

אני בת 17 וחצי. זקוקה מאוד לעזרתך ולעצתך. מאז שאני מכירה את עצמי אני מרגישה כי חשוב לי להבליט את עצמי מבחינה חיצונית. חשוב לי להיראות טוב כל הזמן ובעיקר לשאת חן בעיני הבנים. מוצא חן בעיניי שהבחורים מסתכלים עליי בהערצה ובוחנים אותי מכף רגל ועד ראש. זה ממש נותן לי להיות בראש מחשבתם וכך אני זוכה ליחס מיוחד, מועדף. יש לציין כי נתוניי החיצוניים טובים מאוד וכל מי שמביט בי מסובב את מבטו אחריי. אני ממש נהנית מכך, אם כי לפעמים אני קצת נבוכה מכך- מבוכה שמתחלפת בתחושת גאווה. אך לצערי אני נוטה להסתכל על הבנים במשקפת שונה ומוזרה: אני חושבת כיצד למשוך את הבנים ו"לפתות " אותם מבחינה מינית. אני מוצפת מחשבות על קיום יחסי מין עימם, או סיטואציות אירוטיות שבהם אני במרכז העיניינים ומוערכת וכתוצאה מכך מועצמת. לצערי זה ממש מעסיק אותי כל אימת שאני פוגשת בחור או משהו הנקרה בדרכי. מחשבות אלה מכבידות עליי. יצויין כי יש איבר בגופי שאינני חשה בנוח עימו- החזה שלי- שהוא קטן מימדים לכל הדיעות. עובדה שאני מתמודדת עימה ע"י חזיות מרופדות. אני חשה תחושות תסכול נוכח עובדה זאת, ותחושת העדר שלמות לה אני מייחלת. הבעיה הגדולה מכל: כל בחור או בן שיש בדעתי למצוא חן בעיניו, מייד עולה הצורך- לשכב איתו כדי לזכות ביחס ממנו ובתשומת לב. אני זקוקה נואשות לשוחח עם משהו, לחלוק חוויות, למצוא חן בעיני אנשים כדי לחוש שייכות וביטחון. אני חושבת, בתפיסתי המוטעית כי יחס כזה אוכל לקבל רק מהבנים הרוכשים לי אהבה מעשית: חיבוקים, נשיקות, מרעיפים עליי מילות אהבה ושבחים על גופי החטוב. אנא עזרי לי מה עליי לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה
20/08/2011 | 18:03 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום רינה, את, כנראה, שייכת לקבוצת הבנות שיכולות להודות על מזלן הטוב, ולשמוח על שנחנת במראה חיצוני מצודד שמסייע לך לקבל תשומת לב רבה מבני המין השני. כמו שאת מבינה בעצמך, יש צד נוסף ל'מתנה' הזו, והוא ההתמכרות לאספקה סדירה של מחמאות ומבטים, והישענות כמעט מוחלטת על הנתונים החיצוניים בתפיסה העצמית שלך. זה באמת מצב לא רצוי, אם כי הוא אינו נדיר בגיל שלך. אני רוצה לקוות שעם ההתבגרות, תצליחי לפתח אצלך תחומי חוזק נוספים, שיעניקו לך תחושת ערך וביטחון. ועוד משהו. הרצון לשכב עם כל בחור נאה שאת פוגשת (אני מקווה שאת לא עושה זאת באמת) בא למלא, כפי שכתבת, את הצורך בתחושת קרבה, אינטימיות ושייכות, אך יש בו גם פוטנציאל לפגיעה. יחסי מין ומגע פיזי אכן קשורים לקרבה ואינטימיות, אך רק כאשר הם חלק ממערכת יחסים משמעותית, הנשענת על ממדים נוספים של קשר. כשהם לבדם, אין בהם כדי לתחזק קשר משמעותי ומספק, ואת עלולה לכן למצוא את עצמך נעזבת שוב ושוב, פגועה ונעלבת. שמרי על עצמך ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים