הורים גרושים

שלום רב. אני גרושה 4 שנים ויש לי ילד מקסים ונבון בן 6.5. אני נמצאת בזוגיות וגם אביו של בני. בן זוגי אוהב מאוד את בני וכנ"ל הבן שלי את בן זוגי אבל... לעיתים הבן שלי מתנהג אליו לא יפה. מיילל כשהם משחקים, לא מודה לו על דברים שהוא עושה למענו (הגיע עייף מהעבודה ועזב הכול כדי לתלות לו תמונות בחדר ועוד...) עקב מחלה בן זוגי מסייע לי רבות עם הילד והילד - מתנהג אליו לא תמיד יפה. בחיים זה לא קרה לי שהילד לא חביב כלפי אנשים. אני יודעת שזה כואב לבן זוגי וזה יוצר ביננו מתח. הבן שלי מאוד רוצה שאני ואבא שלו נחזור להיות ביחד. אבקש לדעת את דרכי ההתמודדות ואם יש מקורות ספרותיים לקרוא. כמו כן אשמח לבעל מקצוע שיסייע לנו באיזור השרון. תודה מראש. שני.

שלום שני, אחד המוקשים המפורסמים של "פרק ב'" קשור ליחסים הטעונים שבין הילדים להורה החורג, שמצידו מגיע אל הילד מצוייד בשפע של רצון טוב, ובתמורה מקבל התעלמות, קרירות או עוינות. כמו שציינת נכון, המשאלה לאיחוד מחודש של ההורים קיים אצל מרבית ילדי הגירושין, ובן הזוג החדש נתפס כאבן נגף הפועלת נגד המגמה הזו. הניסיון 'להתחשבן' עם הילד בתגובה לדחייה או ליחס המעליב, יחריף ברוב המקרים את הקושי, ויאשש את אמונתו לפיה "אי אפשר לסמוך על אף אחד". המצב עלול להחמיר אף יותר כאשר ההורה החורג זוקף את התנהגותו של הילד לחובתו של ההורה הביולוגי, והופך את התנהגותו (של הילד) למוקד של קונפליקט. לטעמי, נדרשים הרבה זמן, סבלנות ויכולת הבלגה, עד שבן הזוג החדש ירוויח את אמונו של בנך. אני חושבת, כמוך, שליווי והכוונה מאיש מקצוע יכולים לנטרל חלק גדול מהמתיחות, ואם תצרי עמי קשר ותפרטי את אזור מגורייך, אוכל גם לנסות ולעזור בהמלצה על פסיכולוג. בהצלחה ליאת