עדכון

שלום בנות, מאז שכתבתי את ההודעה הראשונה עבר זמן, התחלנו טיפול פסיכולוגי שהחל מאוד יפה וחשבנו שהנה יש אור בקצה המנהרה ולאט לאט השיפור הלך ודעךךךך. ואנחנו שוב חוזרים לריח הלא נעים, לתחושת החוסר אונים וכו'. מה שאני יכולה להגיד מכל הטיפולת שעברנו זה לא לכעוס על הילדה.. זה באמת לא בשליטתה. מה שעדיין הורג אותי הוא שאחרי שבורח לה היא ממש לא ממהרת להחליף עד שאנחנו מעירים לה. עצוב

שלום לך, לכן, אני עוקבת (דרך המייל) אחרי התכתובת שלכן, ושמחה שמצאתן זו את זו, להחלפת דעות, חוויות ורעיונות. אנקופרזיס היא הפרעה קשה ועקשנית, שלפעמים מגיבה לטיפול ולפעמים לא. הטיפול, לכן, מתמקד בשיפור התקשורת המשפחתית, ביכולת לקבל ולאהוב את הילד למרות הבעיה, ופחות בבריחת הצואה כשלעצמה. שולחת לכן עידוד, ומזכירה שההפרעה חולפת לבסוף באופן ספונטני. הקונץ הוא להימנע מנזקים נלווים. החזיקו מעמד ליאת

תודה ליאת, זה באמת מעודד לקרוא ולהגיב לבעיה דומה , זה נותן תקווה ועידוד רב.