יש לנו בעיה.

שלום רב. בני בן 3, ולו אחות קטנה בת שנה ו5. לאחרונה החל הגברבר (ואני לא סתם קוראת לו כך פשוט הוא מאוד מפותח לגילו גם פיזית וגם שיכלית נורא נורא חכם) כניראה בהשפעת אחותו הגדלה והדורשת יותר להתנהג כמו תינוקי. ממש לדבר בצורה תינוקית להצביע על דברים במקום לבקש לילל הרבה במקום לדבר אפילו חלה רגרסיה בגמילה שלו הוא גמול כבר כמעט שנה פשוט התחיל בכמה מיקרים לעשות פיפי במכנסיים. השבוע מיום חמישי האחרון למעשה הכנסתי את אחותו איתו לפעוטון ומאז חלה החמרה רצינית בהתנהגות שלו. כלפיה ובעצמו. ממש הפך לבכיין ויללן, בפעוטון לא נותן לאף אחד להתקרב אליה ולשחק איתה הוא "שומר" עליה אבל מצד שני היחס שלו אליה גובל כמעט בהתעללות כל מה שיש לה ביד חוטף אם היא לא רוצה לתת לו יד הוא מכאיב לה, כאילו באופן סמוי כועס שהיא איתו שם וכבייכול באה לתפוס את מקומו, ומצד שני מכיוון שהוא בין בגדולים בגן כבר מזמן שמתי לב שהוא לא מוצא בגן הזה את מקומו לא מבחינה חברתי ולא מבחינת תכנים בגן. הן קוראות לו אסטרונאוט (הגננות) אני קוראת לזה שיעמום. כי כשהוא עם ילדים גדולים ממנו גילאי 4-5 ואפילו 6 הוא משחק איתם כל כך יפה שזה נוגע ללב. אני אובדת עצות, האם להשאיר איתו את אחותו ולתת לו "להתמודד" לבדו שם עם המצב כשהיחס אליו הוא לא טוב מצד הגננות כי הן תמיד גוערות בו כשהוא מציק לאחותו והוא "דבק" אליה לדיבריהן. או להוציא אותה ולתת לה לחזור הביתה לאמא והוא כרגיל ישאר שם עד שתיגמר השנה הארוכה הזו מבחינתו, או להשאיר אותה שם כי היא כבר ממש זקוקה לחברה ולהוציא אותו כדי שיהיה איתי בבית ויטעם קצת מאמא נטו שזה משהו שאין לו הרבה. השאלה אם זה לא לפתור את הבעיה על הצד הקל ביותר ובעצם לא פתרתי כלום או שזה רצוי וכדאי כי חום של אמא יתן לו כח וביטחון יותר גדול? על להעביר אותו לגן של בוגרים אין על מה לדבר אף אחד לא יתן לי לעשות דבר כזה בסוף שנה למרות שזה הדבר הרצוי ביותר לעשות לדעתי, וכבר מזמן רציתי להעביר אותו רק שהוא לא היה מוכן מבחינה נפשית כשהיה בן שנתיים ו7 פלוס מינוס ועכשיו לדעתי עקב החמרת הבעיה אני צקוקה לפיתרון דחוף מה דעתכן בעיניין? מה לעשות? אשמח לאיזו עצה. תודה. מיטל

שלום מיטל, קנאת אחים היא חלק מהחיים, ורוב הילדים מתגברים עליה, כולל על נסיגות זמניות בהתנהגות, כאשר הם חשים אהובים, רצויים ואטרקטיביים כבעבר. למרות האמור כאן, נדמה לי שבנך מתמודד כרגע עם 'פלישה' של האחות הקטנה גם אל הגן שלו, מבלי שיוכל לנוח מן ההשוואה המתמדת מולה. בתך בת השנה וחצי אינה זקוקה כרגע לחברת ילדים לצורך התפתחותה, והיא יכולה בהחלט לחכות לספטמבר. הצרכים החברתיים שלה יכולים לקבל מענה גם בגינת המשחקים. בנך, לעומת זאת, נמצא בגיל בו למסגרת החינוכית יש יתרון ברור על הבית, ולכן יהיה מאד לא נכון - ואף מזיק - להוציאו מהגן. אם, מסיבה כלשהי, חשוב לך להוציא את בתך אל מחוץ לבית, מצאי עבורה גן אחר. כך תשחררי אותו מהצורך להשגיח עליה או להיאבק בה, ותאפשרי לו להתפנות למשימות השוטפות בגן. אם את סבורה שאינו מוצא את מקומו בגן הנוכחי, השתדלי לחפש עבורו מסגרת חינוכית חדשה שתהלום את צרכיו, גם אם זה יידחה עד ספטמבר. אני רוצה לחזק את האמירה שלך, לפיה חום ואהבה של אמא משפרים את תחושת הכוח והביטחון של הילד, אך חום ואהבה אפשר וצריך לתת לכל ילדינו בכל זמן, גם בנוכחות אחיהם. אני מרגישה שאת מתקשה לחלק את עצמך בין שני הילדים, ונדמה לי שזו המשימה הבוערת שלך כרגע. זה בהחלט אפשרי. בהצלחה ליאת