לספר או לא?

שלום, אני אמא ל 3 ילדים, הגדולה בת 6 וחצי ותאומים, בן ובת, בני 4 וחצי.הבת הגדולה היתה גם כן תאומה ובמהלך החודש הרביעי התאום שלה הפסיק להתפתח. לאחרונה היא כל הזמן אומרת שגם היא היתה תאומה (אנחנו לא סיפרנו לה כלום) ויכול להיות שזה בגלל קנאה לאחיה התאומים. בכל פעם שהנושא עולה אנחנו מנסים לעבור לנושא אחר מבלי להגיב להערות שלה. השאלה שלי היא האם לספר לה שבאמת היא היתה גם כן תאומה מבלי להכנס ליותר מדי פרטים? יש לציין שבעלי מתנגד לספר לה, אבל אני חוששת שאם נמשוך את זה יותר מדי בסופו של דבר היא תכעס עלינו שלא סיפרנו לה על כך. אודה על תשובתכם.

שלום לך, סודות במשפחה הם עניין מכביד ומעיק, ולכן - ברמה העקרונית - מוטב להימנע מהם. הסיפור שלכם מעורר שאלה חשובה ומעניינת יותר, הנוגעת למהותו של הסוד, כלומר, מה (ולמה) יוגדר כ'סוד'? האם מידע הנוגע לחיים העובריים של ילדינו חיוני להתפתחותם? האם העובדה שהיה עובר נוסף שהפסיק להתפתח מעסיקה אתכם, ההורים? האם יש לכך חשיבות כלשהי עבורכם? נדמה לי שזו שאלה רלוונטית, כי אם מדובר במשהו שאתם כואבים ו'סוחבים' איתכם כל השנים, הרי שיש לו קיום שגם ילדיכם (כולם) יצטרכו להיות מודעים לו. אם, לעומת זאת, הצלחתם להתגבר על האכזבה, לשמוח בעוברית החזקה שנולדה להיות ילדה חמודה ובריאה, לא בטוח שצריך להתייחס לזה כרגע. זכרו שמה שאינו מוחזק כ'סוד' או 'אישיו', מאבד ממילא מחשיבותו ומפוטנציאל הנזק שהוא נושא עמו. בברכה ליאת