יום זכרון

שלום מה אומרים לילד שאיבד את אביו במלחמת לבנון השניה. היום הוא בן שלוש וחצי ומתחיל לשאול יותר. תודה רבה אמא של הילד

שלום רות, ההתמודדות עם שכול נמשכת מרגע האסון ואילך, לאורך שנים רבות. בכל גיל העיסוק בנושא ייראה אחרת, והשיח יותאם לרמה הקוגניטיבית והרגשית של הילד. אני רוצה להאמין שכאלמנת צה"ל, את מטופלת ע"י גורמים מקצועיים, היכולים וצריכים ללוות את התהליך שלך ושל בנך מקרוב. עקרוית, בגיל שלוש-ארבע, החשיבה עדיין קונקרטית ואגוצנטרית, ולכן מה שמעסיק ילדים בגיל זה הם ההיבטים הפשוטים של האירוע והשלכותיהם המיידיות על חייו שלו. כך, למשל, חשוב לספר לילד על אביו, להראות לו תצלומים שלו, לספר בקצרה מה קרה לו (הטנק שלו נפגע; המסוק שלו נפל; הוא נפגע מאש חיילי האוייב, וכד'), ולהכין אותו לעובדה המצערת שאבא לעולם לא יחזור. חשוב להיות קשובים מאד לנושאים המטרידים אותו, ולכוון את ההסברים בדיוק לשם. אני מניחה שהעיתוי של השאלה שלך אינו מקרי, ועם זאת, גם יודעת שההתמודדות שלך ושלו נמשכת כל השנה, יום יום. לטעמי, מגיע לך הרבה יותר מתשובה קצרה בפורום, ואני מבקשת ממך לנצל את ניסיונם העשיר של הגופים האחראיים לשיקום מטעם הצבא ומשרד הביטחון. חזקי ואמצי ליאת